אירלנד פרק 4 – פאבים

בדבלין יש פאב בערך בכל פינת רחוב (הגיוני). בדומה לכל מדינה בה שותים והרבה, כמעט ולא משנה לאיזה פאב תכנסו, רב הסיכויים שתמזג לכם בירה סופר טרייה. ברירת המחדל בפאבים "הרגילים" היא גינס (שוב…) ו Smithwick's (הלאגר הלאומי, למרות שזה אייל). תתפלאו לשמוע שלא כל הפאבים בדבלין בפרט ואירלנד בכלל נראים כמו פאבים "אירים"  - ספוני עץ עם מוסיקה אירית , רוב הפאבים נראים רגילים לחלוטין. כמובן שיש "פאבים אירים" לפי הספר, חלקם אותנטיים וחלקם לתיירים (ע"ע Temple Bar, הרובע התיירותי ביותר בדבלין). אחוז שותי בירות הקראפט עדיין שולי, אבל לא מעט פאבים, גם אלה "הקונבנציונלים", מתהדרים בכך שיש להם בירות "קראפט"! אבל למעשה מדובר באופציות בודדות. אז איפה כן כדאי לשתות בירה? הנה כמה מהפאבים הבולטים יותר בדבלין.

Against The Grain –  11 Wexford St, Dublin

פאב בינוני בגודלו ללא עיצוב מרשים במיוחד, ממוקמם יחסית במרכז העיר, לא רחוק מתחנת ה Luas (הרכבת הקלה) – "Harcourt". סביב ה 20 ברזים, מתוכם בערך חצי בירות של Galway Bay ובנוסף מבחר נאה של בירות איריות ובריטיות מתחלפות (גם מבשלות קראפט אמריקאיות גדולות כמו  Founders ו Sierra Nevada). סה"כ נחמד ונגיש. כמו בכל פאב של Galway Bay ניתן להזמין מגש טעימות של 3 בירות ב 5.5 יורו. שאר הבירות נמזגות בכוסות פיינט, חצי פיינט או שליש ליטר.

The Brew Dock – 1 Amiens St , Dublin

אם אתם מחפשים תחבורה ציבורית (רכבת או אוטובוס) שיקחו אתכם אל מחוץ לדבלין, סביר שתגיעו לאזור בו ממוקם הפאב (ומכאן שמו), מול "התחנה המרכזית" של דבלין. מבחר ברזים סטנדרטי יחסית  כמו בשאר הפאבים של הרשת של Galway Bay, אם כי לעיתים מגיעות אליו בירות חדשות לפני הפאבים האחרים. מחירים סטנדרטים כמו בשאר הרשת ומגש טעימות רק של בירות מהמבשלה, בנוסף 2 Cask Ales מתחלפים.

Alfie Byrne’s – Earlsfort Terrace, Dublin

מעט מחוץ למרכז העיר, פאב שמוסתר בין מספר בנייני משרדים. שטח יחסית גדול, מבחר ברזים גדול (20-30) וקהל מגוון של בין סטודנטים לאנשי עסקים מהאזור.

The Beer Market – 13 High St, Christchurch, Dublin

"הפאב" בה' הידיעה. נמצא ליד קתדרלת Christchurch, כרבע שעה הליכה מערבה מאזור הטמפל בר. נפתח רק לפני כחצי שנה לערך עם בשורה גדולה של מזיגת בירות נדירות יותר ומגשי טעימה של 4 בירות, במחיר מוזל. אם אתם רייטביראים או מאנטפים או סתם מחפשים דברים יותר נדירים לשתות (Mikkeller, To Øl, Siren וכו') זה המקום בשבילכם. המחירים טיפה יותר יקרים בהתאמה.  מומלץ!

עדכון – לאחרונה לצערי כבר לא ניתן לקנות מגשי טעימה של כלל הבירות אלא רק של בירות של Galway Bay בדומה לשאר הפאבים של הרשת.

 L. Mulligan grocer – 18 Stoneybatter St, Dublin

נמצא בצד הצפוני של נהר הליפי (אזור שנחשב יותר מפוקפק, אם כי עדיין לא כ"כ נורא). פאב שנראה מעט יותר קלאסי אבל עם תפריט לא קלאסי בכלל. עשרות בירות בבקבוקים ובדראפט עם לא מעט בירות נדירות שלא תמצאו בשאר הפאבים בעיר (וגם לא בפאבים של Galway Bay). מומלץ בחום!

טיפ – אם כבר הגעתם עד אליו חצו את הכביש וממול תראו את חנות Drink Store אחת מחנויות האלכוהול היותר מוצלחות בעיר.

 The Bull & Castle, FX buckley chain – 5-7 Lord Edward St, Christchurch, Dublin

גסטרו פאב. בקומה הראשונה תמצאו את אחת המסעדות הטובות בעיר (לחובבי הבשר והאויסטרים) ובקומה השניה תמצאו פאב נחמד מאוד. המקום מומלץ בעיקר בתור מסעדה אבל אם אתם מחפשים תירוץ להביא חברים/אורחים שפחות יזרמו אתכם לפאב נידח לבירות קראפט – פה בהחלט תמצאו את השילוב הנכון.

 Porterhouse – 16-18 Parliament St or 45 Nassau St, DUBLIN

רשת הפורטרהאוס היא אחת מרשתות הברופאבס היותר ותיקות בעיר. כל הפאבים של הרשת גדולים ומרווחים, בעלי תפריט אוכל מרשים ואיכותי. פה כן תמצאו מגשי טעימות במחיר קבוע. הבירות הנמזגות הן רק בירות של הרשת – מעט יותר מ 10 סוגים, עם כמה בירות עונתיות. בירות נחמדות סה"כ אך לא מרגשות כמו הבירות של Galway Bay. ממליץ על ה Oyster stout,  Wrasslers XXXX Celebration Stout ו הChocolate Truffle Stout (עונתית).

התמונות נלקחו מאתרים הבארים ומרחבי הרשת.

אי אפשר לסיים בלי כמה מילים על משהו הרבה יותר מקומי. מבשלת הדובים קמה לתחיה וחוגגת השקה של שתי בירות חדשות. כל הפרטים בדף האירוע https://www.facebook.com/events/1216507765047808

תבואו.

לחיים,

תום ודרור.

מארז דובל טריפל הופ

לפני מספר חודשים נפוצה שמועה בקרב חובבי הבירה בארץ, מתוקפת בכמה תמונות מאתרים בחו"ל – מבשלת דובל הולכת להוציא מארז נדיר של שישה בקבוקי בירה שונים משש המהדורות של דובל טריפל הופ שיצאו עד היום. בשבוע שעבר התממשה השמועה בטעימה מיוחדת לעיתונאים שנערכה ב Porter and Sons ברחוב הארבעה, תל אביב.

מארז דובל טריפל הופ

כתבתי בעבר על הבירה והסיפור הכמעט רומנטי סביבה, אבל אם עוד לא שמעתם הנה תקציר (אם שמעתם, גללו פיסקה אחת מטה). דובל טריפל הופ היא בירה שבושלה בשנת 2007 כסידרה מוגבלת מאוד – 22 אלף בקבוקים בלבד. הבירה שווקה בעיקר בבלגיה, בתוך מספר ימים נמכרה לגמרי והפכה לפריט אספנים. מאז 2007 הידפקו מעריצי דובל טריפל הופ על דלתות המבשלה וביקשו עוד. ב 25 למרץ 2010, המבשלה הגיע להסכם שנחתם על תחתית בירה (מסמך קביל בבלגיה לכל הדעות) והתחייבה לייצר שוב את הבירה אם עשרת אלפים איש יצטרפו לקבוצת הבקשה בפייסבוק עד סוף אוגוסט. תוך מעט יותר מחודש הקבוצה מנתה יותר מ 10,000 חברים. דובל כיבדה את ההסכם וב 28 בספטמבר 2010 דובל טריפל הופ הוצגה שוב. מאז, פעם בשנה, הוציאה דובל את הטריפל הופ, בשינוי אחד - בדובל הרגילה משתמשים בשני סוגי כשות –  Saaz ו Styrian Goldings, בטריפל הופ נוסף סוג שלישי שהוחלף בכל שנה, דבר שייצר בירה שונה בארומה וכמובן בטעם.

דובל טריפל הופ 1

דובל טריפל הופ 3, מחצית הדרך

דובל טריפל הופ 5, קרובים לסיום...טעמנו את הבירות מ 1 עד 6, בלי לדעת מהי המהדורה הנטעמת (טעימת רוחב עיוורת, בלשון מיקצועית), החלפנו רשמים, ניסינו להתאים ולנחש איזו כשות נוספה בכל מהדורה. את הטעימה הנחה, גלעד דרור – מנהל השיווק של דובל בחברת הכרם. באופן כללי, כל הבירות היו טובות, הרגישו טריות ומוצלחות ממה שזכרתי אותן בטעימות השנתיות. איזה מהן הכי אהבתי ? (זהירות ספוילר) את מספר 2, עם הכשות האמריקאית Citra – ארומה הדרית ומרירות נעימה בטעם.

חלק מחוברת הטעימה שמחולקת עם המארז

שישיית דובל טריפל הופ

השנה, מעבר למהדורה הייחודית של 2016 ולהוצאת המארז, מבשלת דובל מזמינה את חובבי הבירה ברחבי העולם לעשות טעימה עיוורת, להפעיל את בלוטות הטעם, לבחון את הארומה, לחוות את הניחוחות, של ששת הבירות, ומתוכן לבחור את הבירה האהובה באתר מיוחד אשר הושק לכבוד המארז. המהדורה המוצלחת ביותר של הטריפל הופ שתבחר באתר תיוצר על-ידי דובל באופן רציף החל משנת 2017!  (חשוב: ניתן להצביע עד ה-1/6 בלבד).

את המארז אפשר להשיג בחנויות היין והאלכוהול (המובחרות, כמו שאומרים) במחיר מומלץ של 115-130 ש"ח. אפשרות נוספת (למהירים מביניכם) היא להשתתף בטעימה עיוורת (נותרו מספר מצומצם מאוד של מקומות), ביום ראשון הקרוב בחנות Beer & Beyond – כרטיסים ועוד פרטים באתר.

לחיים,

דרור.

אירלנד פרק 3 – מבשלות

בשנים האחרונות יש פריחה של מבשלות חדשות באירלנד, שנפתחות לעיתים בקצב שבועי. בכל אחת מהנסיעות גיליתי מבשלות חדשות, אם פיסיות (בעלות ציוד בישול עצמאי) או בישול חוזי, שנפתחו כאשר לא הייתי. הגרף של אתר ארגון Beoir האירי ממחיש זאת בבירור.

Brewery Growth Graph

אז הנה כמה מהמבשלות היותר בולטות באי:

Galway Bay Brewery

Galway Bay Brewery (התמונה מעמוד הפייסבוק של המבשלה)

ללא שום ספק אחת מחלוצות הקראפט באירלנד. נוסדה בשנת 2009, בעיר גאלווי, על ידי זוג יזמים והפכה לאימפריה – תשעה בארים, חברת ייבוא ומבשלה סופר פעילה. ל Galway בירות קבועות מעולות, ובנוסף הם לא מפסיקים לחדש עם בירות במגוון סגנונות, כחלק מסדרת הפיילוט, העשויות כולן בקפידה ובדיוק. את סיפור ההצלחה המלא של המבשלה, אפשר וכדאי לקרוא כאן - How two men built a pub and brewing empire from the depths of the recession

מבשלת Porterhouse

מבשלת Porterhouse

מבשלה נוספת עם רשת brewpubs מצליחה (שישה בארים סה"כ באירלנד, לונדון וניו יורק). נוסדה ב 1996 בדבלין כ Brewpub האירי הראשון והתרחבה לאט עם השנים. היום למבשלה מבחר רחב מאוד של בירות המבושלות כל השנה, ברובן גם כן מוצלחות מאוד. הפאבים שלהם נודעים גם באוכל מעולה.

Trouble Brewing

Trouble Brewing Bottles - David Dempsey Photography

נוסדה ב 2010 בכפר בשם Kill במחוז Kildare. מבשלה שפשוט לא מפסיקה לחדש ומוציאה בירות חדשות בלי הפסקה. האיכות (והיופי של התויות) מרשימים.

Brown Paper Bag Project (בישול חוזי)

Brown Paper Bag Project ממחישים את שם המבשלה

מבשלה מעניינת ולו רק כי היא מבשלת לא מעט סגנונות שונים שפשוט לא ניתן לראות בכלל באירלנד:

Gose – סגנון גרמני היסטורי שמבושל בין היתר בתוספת מלח ולאחרונה עושה קאמבק גדול אצל מבשלות ה craft האמריקאיות ובכלל, Grätzer – סגנון פולני היסטורי שמבושל עם לתת חיטה מעושן, Oud bruin – סגנון בלגי (פלמי) מסורתי של בירה חמוצה קלות ועוד סגנונות.

מבשלת Boundary

אז לא יכולתי להתאפק והוספתי לרשימה את המבשלה הצעירה והמבטיחה ביותר מצידו הצפוני של האי (הלא היא צפון אירלנד). המבשלה, מהעיר בלפסט, מנוהלת לחלוטין כקואופרטיב המנוהל על ידי החברים בו. הבירות במבשלה מעולות ונדירות מבחינת הסגנונות (צפון אירלנד מפגרת שנות אור מבחינת תרבות הבירה והמגוון אחרי אירלנד או אנגליה). אם מישהו מחבריכם נוסע לבלפסט, אין ספק שאתם צריכים לשלוח אותו לחפש בירות של המבשלה, שרק לאחרונה התחילה ייצוא למספר שווקים קרובים גאוגרפית.

אז עד כאן על בירות ומבשלות, בפרקים הבאים אספר על הפאבים המובילים באי, פסטיבלים מומלצים וחנויות אלכוהול.

לחיים,

תום ודרור.

אירלנד פרק 2 – הבירות

האירים אוהבים לשתות והרבה. אירלנד ממוקמת כיום במקום השביעי בצריכת הבירה לנפש בעולם עם קרוב ל 100 ליטר לנפש בשנה, (ישראל משתרכת הרבה מאחור עם צריכה של סביב 14 ליטר לנפש). בפוסט זה אסקור את הבירות והמבשלות שהשאירו עלי את החותם הכי משמעותי באי.

הסגנונות הנפוצים באירלנד דומים מאוד לסגנונות הנפוצים ב UK (עם דגש לכיוון פורטרים וסטאוט ופחות ביטרים). סה"כ המגוון היום של בירות קראפט עצום, הרמה הכללית הולכת ועולה, אבל הייצוא של הבירות המקומיות אל מחוץ לאירלנד עדיין קטן מאוד וכולל בעיקר גינס,אוהר'ס ופורטרהאוס.

לאחר כמה מאות בירות איריות לא פשוט כלל לבחור את Top 5, ובכל זאת אנסה:

Galway Bay Brewery – Two Hundred Fathoms

Two Hundred fathoms והשעווה

בתור Whale Hunter ידוע (כינוי לשתיין שרודף אחרי בירות נדירות), מהרגע שהגעתי לאירלנד הייתי בחיפוש מתמיד אחר בירות נדירות (אם כאלה שעדיין בייצור ואם לאו). על אחת מהן, Two Hundred Fathoms, שמעתי אגדות מופלאות. השם לקוח מהרומן המפורסם של המינגווי "הזקן והים" (Fathom היא יחידת אורך - 1.82 מטר, שבשימוש בעיקר למדידת עומק מים). כמובן שהבירה כבר לא היתה בייצור שהגעתי אבל בזכות היכרות של חבר מישראל עם בחור אירי שביקר בארץ ועובד בבר של רשת גלווי ביי, ועם קשרים במבשלה עצמה, הצלחתי לשים יד על בקבוק אחד. אימפריאל סטאוט מדהימה וכיפית, עם 10% אלכוהול, אשר מיושנת בחביות Teeling - ויסקי אירי שמיושן בחביות רום, עטופה בשעווה ועם בקבוקים ממוספרים (כמו שכל בירגיק אוהב). מ 2014 היא יצאה במשך תקופה קצרה מאוד בכל שנה עד היום. למרות שבאופן כללי, כמעט ואין אימפריאל סטאוטים באירלנד, הבירה הזו ברמה גבוהה מאוד ומצדיקה את ההייפ. 

Whiplash – Surrender to the Void

Surrender to the void

Whiplash היא מבשלה חדשה יחסית, המבשלת בבישול חוזי ב Rye River Brewing Company. הבירה Surrender to the void היא Double IPA, עם 8.5% אלכוהול , גוף קל ונעים לשתיה (בדומה ל Session IPA). הפירותיות הטרופית מהכשות מתפוצצת בפה ועושה חשק לעוד. הבירה זמינה בפחיות שזה דבר יחסית נדיר עדיין באירלנד.

Guinness – Nitro IPA

Nitro IPA - התמונה מאתר גינס

בירת הסטאוט של גינס מפורסמת במזיגה האיטית מחבית, עם חנקן, שהופך את הבירה לחלקה, cream-ית עם מיגוז עדין. אז מי אמר שNitro מתאים רק לסטאוטים? בירה זו, שמיועדת לשוק האמריקאי, מוכיחה לטעמי שממש לא כך. הבירה זמינה בארה"ב (גם בפחיות) ובדבלין תוכלו לשתות אותה רק בימי חמישי ושישי בערב במבשלה הנסיונית של St. James, שנפתחה רק לאחרונה לקהל הרחב (https://www.guinnessopengate.com). הגוף הקרמי שנבנה עם הNitro כיפי מאוד לשתיה (כמובן כאשר הבירה טרייה). מקווה שתגיע גם למחוזותינו יום אחד…

Galway Bay Brewery – Maybe Next Monday

Galway Bay Brewery

אז בשנה האחרונה התחילו לצאת עוד ועוד בירות חמוצות באירלנד (אף על פי שהביקוש לכך יחסית נמוך בקרב המקומיים). Galway Bay ממשיכה להיות חלוצה (כמו בכל דבר אחר שהיא עושה) והוציאה אף מספר בירות חמוצות במקביל. הבירה הזו רק עם 3.8%, Kettle Soured (כמו רב הבירות החמוצות כרגע באירלנד) ועם סיטרה ככשות יחיד, נעימה מאוד לשתיה עם טעמים של אפרסקים. אחת הבירות החמוצות הטובות ביותר באירלנד עד היום.

Franciscan Well – Jameson stout

               סטאוט מיושן בויסקי...ויסקי מיושן בסטאוט...

אני חייב להגיד שהבירה הנ"ל רחוקה מלהיות מדהימה (או שווה את הכסף), אולם הסיפור של הבירה הוא כל העניין – היא יושנה בחביות Jameson, הויסקי האירי המופרסם, אבל כאן מגיע הטוויסט - Jameson יישנו את הויסקי בחביות הבירה והוציאו את Caskmates Edition. שני הבקבוקים – הבירה והויסקי – נמכרים בנפרד, אבל מוגשים בפאבים זו לצד זה. עוד קצת פרטים אפשר לראות בסרטון הבא: https://www.youtube.com/watch?v=nSbUErfAMu0

Hop House Lager 13 (בירת בונוס)

Hop House Lager 13

כמו לא מעט מבשלות גדולות אחרות בעולם, גם St. James gate (מבית Diageo, יצרנית גינס)  נלחצת מהמולת הקראפט ומנסה לצור גם בירות עם טעמי העולם החדש. הבירות החדשות מקוטלגות לרב תחת סדרת Brewer’s Project. אחד מהנסיונות בסדרה (שכרגע היא בירה קבועה וזמינה ברב הפאבים) היא Hop House Lager 13 – לאגר קריספי עם כשות גלקסי, טופאז ומוזאיק. בהחלט רענון טוב לתפריט של הרבה פאבים שמגישים רק גינס ו-Smithwicks (הלאגר הלאומי).

עד כאן על בירות, בפרקים הבאים אספר על המבשלות, הפאבים המובילים באי, פסטיבלים מומלצים וחנויות אלכוהול.

ובינתיים,

לחיים,

תום ודרור.

אירלנד פרק 1 – הקדמה

"תום, מתחיל עכשיו פרויקט חדש באירלנד וחשבנו שבגלל חיבתך לבירות תשמח להצטרף אליו…" – כבר אחרי 4 חודשים בעבודה חדשה התחילו להבין את השגעונות שלי סביב בירה. "מתי טסים? אני כבר ארוז".

לפני קצת מעל שנה, לאחר פרויקט קצר בבואנוס איירסהוכרע כי היעד החדש שלי יהיה דבלין. בזמנו כמובן לא הכרתי דבר מלבד גינס ואולי אוהר'ס (שעשתה לאחרונה הופעה מחודשת בארץ לשמחתי), אבל היעד והפרויקט נשמעו מעניינים.

השער ב St James Brewery

השער ב St James Brewery

...והמפעל שמאחוריו

...והמפעל שמאחוריו

במהלך השנה האחרונה הספקתי לטוס לדבלין קרוב ל 20 פעמים (שבועות) אז חשבתי שכדאי ורצוי לשתף חלק מהתובנות והידע שצברתי על דבלין ואירלנד בכלל, בנושא הבירה כמובן. מכיוון שיש לי לא מעט על מה לכתוב אפצל את הפוסטים לסקירות על בירות, מבשלות, פאבים ופסטיבלים.

החבר הישראלי הראשון ב Beoir

החבר הישראלי הראשון ב Beoir

על מנת להכיר את הסצנה המקומית מעבר להמלצות אתר רייטביר (שאמנם יש בו מידע, אבל מכיוון שיש מעט מאוד מדרגים אירים, לא תמיד אמין) התחנה הראשונה במסע היתה למצוא בירגיקס נוספים באי. חיפוש קדחתני בגוגל הוביל אותי לאתר בשם Beoir (בירה בגאלית), שם גיליתי אוצר. הבנתי שזה אתר שמרכז עשרות חובבי ומבשלי בירה מקומיים ומלא במידע עדכני על מה שרק תרצו. כמובן שמיד רכשתי חברות שנתית בארגון (ניתן לצפות באתר ללא חברות, אבל חברות נותנת לא מעט הטבות והנחות, בדומה לארגון ל CAMRA הבריטי). מהאתר אספתי לא מעט חברים ומידע על הסצנה, השתתפתי והתנדבתי באירועים שלו ואף ערכתי טעימת בירות ישראליות לכמה חברים בו.

טעימה ישראלית באירלנד

טעימה ישראלית באירלנד

לאחר שאספתי את המידע לו הייתי זקוק, יצאתי במסע ציד הבירות שלי ועל כך בפוסט הבא…

לחיים,

תום (ודרור).

כלב נובח וגם נושך 2

כבר כתבתי בעבר על Brewdog, המבשלה הסקוטית שקמה לפני שמונה שנים ומאז מספקת אין ספור סקנדלים, מסעי שיווק שצריך ללמד בבית ספר ובירה טובה. קראתי אז לפוסט כלב נובח וגם נושך. זה ידוע שסרטי המשך תמיד פחות טובים מהמקור, אבל הפעם יש לי תחושה שאתם תאהבו את פוסט ההמשך הזה יותר - Brewdog בארץ!!!1

באחד מימי החמישי האחרונים הציגה חברת הכרם את נבחרת הבירה החדשה שלה. ההשקה החלה עם Blue Moon - בירת חיטה אמריקאית עם טויסט (מוגשת עם פלח תפוז) ו Radeberger - פילזנר גרמני קלאסי, עדין ומרענן. משם המשיכה עם טעימה של מלכה 12, אחת מבירות הבוטיק של מבשלת מלכה (ש 40% ממנה נרכשו על ידי הכרם לפני שנה). אבל כולן היו הקדמה ל main event, הקרם דה לה "כרם" - טעימת ברודוג.

לא הרבה יודעים, אבל Brewdog כמעט הגיעו לארץ לפני ארבע שנים. אז, תוכנן יבוא על ידי בני קריגר ו beer & beyond, אבל בגלל קושי של המבשלה לעמוד בביקוש העולמי, היבוא לא צלח. שאלתי את יוני (מנהל תחום הבירה של הכרם) אם היו אילו קשיים ביבוא הפעם, הוא סיפר על שיתוף פעולה מעולה ועל דרישה אחת – הבירות מיוצאות בקירור. המכולות בהן נמצאת הבירה מקוררות לאורך כל זמן המסע מסקוטלנד ובעזרת איזה גאג'דט מהפכני (טוב נו, משדר), מנהלי היצוא עוקבים מרחוק אחרי הטמפרטורה. זה נחמד, הוא הוסיף, אפשר לשתות את הבירה בנמל ישר מהמכולה.

טעמנו את חמשת הבירות שהגיעו לארץ. Dead Pony Club - פייל אייל עם שילוב מרענן של ארומות לימוניות, סיומת כשותית עדינה ואלכוהול נמוך (3.8%). בירת סשן קלסית . Five AM Red Ale – אמבר אייל מאוזנת, שילוב של חמישה סוגי לתתים ו 5% אלכוהול. Vagabond Pale Ale – פייל אייל ללא גלוטן (!) בצבע זהוב, ארומה הדרית קלה וסיומת מרירה.  4.5% אלכוהול, אכותית לסגנון . Punk IPA - בירת הדגל של ברודוג, אינדייה פייל אייל עם שישה סוגי כשות - Chinook, Ahtanum, Amarillo, Cascade, Simcoe, Nelson Sauvin. בעלת ארומות של פירות טרופיים וסיום יבש, מר. 5.6% אלכוהול, תענוג. Hardcore IPA – אימפיריאל אינדייה פייל אייל, פצצת כשות, עם 125 IBU ו 9.2% אלכוהול. לחובבי הז'אנר.

בשלב ראשון, חמשת הבירות שטעמנו יגיעו (בקירור, כן) לחנויות בבקבוקי שליש בלבד. מה לגבי בירות נוספות או חביות ? בכרם לא רצו להתחייב, אבל יש סיכוי טוב שנראה עוד בעתיד, כולל הפתעות מיוחדות.

לחיים,

דרור.

בית ספר לשותים מתחילים

הרבה זמן לא כתבתי כאן בבלוג. תירוצים לא חסרים, כולל אחד שמסתובב סביבי ממש עכשיו. אבל עזבו, יש לי פוסט חגיגי. הבלוג שובר שתיקה.

בפוסט על פסטיבל בירז 2012, כתבתי על הרעיון של מבשלת הדובים להוציא את הסדרה '1 בחודש' – בירה מיוחדת במהדורה יחידה. הטרנד המבורך הזה מוכר (כ דגושה) לכל ביר גיק, אלא שעד אז היה מדובר רק במבשלות מעבר לים. היום, שלוש שנים אחרי, אפשר בהחלט לומר שהדובים עמדו במשימה – אמנם לא כל חודש, אמנם חלק מהן בושלו יותר מפעם אחת, אבל בעקביות של שעון מעורר של אדם נשוי עם ילדים (7:07 אם אתם תוהים), סיפקו את הסחורה.

הטרנד הבא שהדובים החליטו לגייר הוא בירות עם כשות יחידה (Single Hop Beer). הפעם הראשונה שנחשפתי לבירות כאלה היה עם Samuel Adams Latitude 48 IPA. הרעיון המגלומני מאחורי הבירה היה שימוש במספר סוגי כשות שכולן גדלו סביב קו האורך 48. הבירה זכתה להצלחה ואף יובאה לארץ תקופה קצרה. בעקבות ההצלחה, החליטו בסמואל אדאמס להוציא מארז שנקרא Latitude 48 IPA Deconstructed עם גרסאות מבודדות של סוגי הכשות ששולבו בבירה – בירה מפורקת לגורמים. מספר קטן של מארזים כאלו גם הגיעו לארץ לאירוע טעימה של סמואל אדאמס (שזכה לסיקור בבלוג של אורן אברשי).

Mikkeller הדניים התפרעו עם הרעיון (כמו כל דבר אחר שהם עושים) והוציאו כמה סדרות של IPA עם כשות יחידה. אני ספרתי סך הכל 23 בירות שונות ב ratebeer.

אבל בואו נחזור לדובים. כחלק מגיוס הכספים לפתיחת חנות הביר מרקט בשרונה, הם בישלו את הסדרה Trio IPA – ארבע בירות (כן, כן, Trio וארבע, לא התבלבלתי) בסגנון ה- IPA שכה מזוהה איתם. שלוש בירות עם כשות יחידה ובירה רביעית עם כולן. ארבעת הבירות בושלו בארבעה בישולים זהים, אחד אחרי השני  - אחוז האלכוהול (6%), הצבע (SRM 5) ורמת המרירות (IBU 50) זהים, ההבדל יחיד – סוג הכשות. איך שומרים על אותו IBU עם סוגי כשות שונה ? כמות הכשות בכל בירה היתה שונה. לצורך סיקור הסדרה, התכנסנו  - החשאי, קרן מ.ק ו yours truly, ובטקס שלא היה מבייש אף אפיפיור בחג המולד, טעמנו את הבירות בסדר עולה.

ב Trio IPA 1 השתמשו הדובים ב Columbus – כשות אמריקאית עוצמתית במרירות, אחת משלושת ה "C" – עם קסקייד וסנטניאל ( trust me , באנגלית הן מתחילות ב C), הכל כך אהובים על המבשלים האמריקאים. לבירה ארומה הדרית ומעט אננס (לדעתי הארומה הטובה מכולן), גוף בינוני עם מרירות הדרית נעימה, לא אגרסיבית מדי, מאוזנת.

אחריה עברנו ל Trio IPA 2 – בה נעשה שימוש ב Pacific Gem – כשות ניו-זילנדית, הכלאה של שלושה זנים (קלאסטר אמריקאי, פאגל אנגלי ו Smooth Cone ניו-זלנדי). לבירה ראש קצף לבן גדול (הבקבוק סבל מקצת Gushing) עם ארומה פירותית. גוף קל יחסית, יבשה, מוגזת יותר ומרגישה יותר מרה – הכשות אגרסיבית יותר. פחות מאוזנת, לאוהבי מרירות מושבעים.

הבירה השלישית, Trio IPA 3, בושלה עם כשות לא אופינית לסגנון – Hallertauer Mittelfrüh – כשות גרמנית קלאסית, הנקראת על שם אזור הגידול המקורי בבוואריה ואחת מה – Nobel Hops. כשות זו לא נותנת מרירות גבוהה ובשימוש בעיקר בבישול לאגרים. לבירה ארומה עדינה מאוד (משמשים/תפוחים), צבע זהוב תפוז, עם פחות מרירות מהקודמות . נעימה לשתיה, בירה יומיומית יותר, אם אפשר לקרוא לה כך.

הבירה האחרונה שטעמנו הכילה את שלושת סוגי הכשות. לתחושתי ניתן היה להרגיש בעיקר את ה Pacific Gem שבזכות המאפינים שלה האפילה על השאר. בירה מרה, מעט אגרסיבית, בדומה לשניה בסדרה, לחובבי הכשות.

טעימה של סדרה כזאת היא סוג של בית ספר –  אפשר ללמוד להבחין בדקויות שכל כשות נותנת – בארומה וטעם, אפשר לגלות איזה כשות עדיפה – בקרוב אולי יחלפו הימים שהזמנת "סתם" עוד IPA בפאב. אני מקווה שיהיו עוד סדרות Trio (הי, גם לבית ספר לשוטרים מתחילים היו איזה 9 סרטי המשך).

ומה לגבי ה Beer Market ? בזכות הסדרה הזאת ובזכות שאר הדברים שהוצאו למכירה ב headstart, אחרי המון (המון) עיכובים, (drum roll) הפתיחה החגיגית של חנות הבירה שכולה בירות ישראליות נקבעה ל  21/7/15. בהצלחה!

לחיים,
דרור.

בואנוס איירס הבירה והבירה

פוסט אורח – תום להב על בואנוס איירס.

בתחילת דצמבר התמזל מזלי לטוס מטעם העבודה (בהתראה קצרה מדי) לבואנוס איירס. בביקורי הקודם בעיר, לפני כמעט 10 שנים, הייתי עם שיער הרבה יותר ארוך ועם מוצ'ילה על הגב. שם ב "פריז של דרום אמריקה",  במבשלה מסוימת בעיירת האמנים "אל בולסון", התעורר בי חיידק הבירה.

מכיוון שהתנ"ך לאיתור מקומות בירה בחו"ל (אתר Ratebeer) לא שיקף בצורה נכונה את הסצנה ואת המקומות השווים בעיר, החלטתי ליזום כתיבת פוסט זה (מי יודע אולי יהיו עוד כמותו בעתיד).

מהפכת בירות הקראפט בארגנטינה הקדימה את ישראל והחלה לפני 10 שנים. בירות קראפט עדיין לא נמזגות/מוצעות בכל מסעדה אקראית אלא בעיקר במקומות הידועים ככאלה שמגישים בירות בוטיק. כאחד שטועם לא מעט בירות בזמנו הפנוי, אוכל להעיד שההיצע של עולם הקראפט הארגנטינאי מרשים מאוד – כמות המבשלות יחסית גדולה (להערכתי באזור ה 50-100 מבשלות), סגנונות הבירה הם כאלה שלא רואים בכל מקום (אימפריאל סטאוט, בארלי ווין, IPA ושות') והאיכות באופן כללי טובה מאוד (כמובן שיש מקום לשיפור בחלק מהמבשלות, אם להתבטא בעדינות). מבחינת מבשלות שהייתי ממליץ לעקוב אחריהם אציין את הבאות – Antares (להם רשת פאב-מסעדה בכמה מקומות בעיר), Triskell  ו-Jarva.

להלן סקירת המקומות (היותר מומלצים) בהם ביקרתי:

 Baum Cerveceria כתובת: Honduras 5720, שכונת פאלרמו

ברופאב חדש (בן כחודש) למבשלה מעט ותיקה יותר . ממוקם באזור הסוהו, פאלרמו. מציעים כ 6-7 בירות בסגנונות שונים. נחמד אם אתם באזור.

Cervelar כתובת בה ביקרתי: Viamonte 336, אזור מרכז בואנוס איירס

תמיד יש ציפיות גבוהות ממקום שמדורג ראשון ברייטביר. רשת זו, לה כעוד 2 סניפים נוספים, היא רשת של חנויות למכירת בקבוקי בירת בוטיק כאשר על הדרך מגישים שם גם כ 5 סוגי בירה מהחבית (של מבשלות שונות) פלוס נקניקיות לרעבים. המבחר גדול יחסית אבל האווירה מדוכדכת מעט והיא בעיקר לאנשים שממהרים לאנשהו. שורה תחתונה – מומלץ כחנות לקנות בקבוקים, פחות מומלץ לישיבה. שימו לב כי הסניף הספציפי הזה נסגר ב 9 בערב.

Buller Pub & Brewery כתובת: R. M. Ortiz 1827, שכונת ריקולטה

ברופאב גדול ויפה, במיקום טוב, שמוזג את כל המבחר של מבשלת Buller המקומית. הבירות נחמדות ומגוונות ואפשר לנסות את כולן במגש טעימה. המקום עמוס בעיקר בסוף השבוע.

Bodega Cervecera & Food כתובת: El Salvador 5100, שכונת פלרמו

פאב מסעדה חדש. מקום שנכנס בקלות לרשימת הטופ 3 שלי בעיר. המקום מלא בהיפסטרים ובירגיקס עם רשימה ארוכה של בירות מבקבוקים בנוסף ל 5 ברזים. בנוסף ניתן לקנות גם בקבוקים הביתה. מומלץ!

Antares כתובת בה ביקרתי: Bolivar 491, שכונת סן תלמו

פאב ומסעדה. רשת ותיקה יחסית, מהמקומות המצליחים ביותר בעיר ולא רק לקהל בירגיקס. למקום כ 8-9 בירות קבועות ועוד אחת מתחלפת כל חודש. המבשלה עצמה נמצאת ב Mar del Plata שזה אזור שנראה כי שורץ במבשלות קטנות. הפאב הזכיר לי מעט את הג'מס – הרבה נירוסטה, הרבה השקעה בעיצוב.

 Cruzat Beer House כתובת: Sarmiento 1617, קומה ראשונה (מרכז העיר, סמוך לאזור בו רב המוצ'ילרים הישראלים נמצאים).

פאב חביב עם כ 6 ברזי בירה ומבחר נאה של בקבוקים. המקום יחסית גדול אם כי לא מרשים כלל מבחינת העיצוב וממוקם במקום נחבא במרכז קניות קטנטן. לכו אם אתם באזור, אבל אל תתאמצו.

Boras Cervezas de la Patagonia כתובת: Avenida Cordoba 923

חנות למכירת בקבוקי בירה ממבשלות באזור פטגוניה בלבד, שם קיים ריכוז של כ 15-20 מבשלות לערך. מקום קטן,חביב והמיוחד בו הוא בעל המקום, שמדבר בתשוקה רבה על כל בירה ומתאר אותה ואת המבשלה ממנה היא באה. אם ברצונכם לשתות בירה המכילה מים מקרחון כלשהו בפטגוניה, זה ללא ספק המקום.

Baris כתובת: (Marcelo T. de Alvear 785 (Esmeralda

פאב. מבחינתי בהחלט בטופ 3 של המקומות ללכת אליהם. מקום קטנטן הממוקם במרכז העיר ובו כ 4-5 שולחנות קטנים. מבחר מרשים של בירות לשתיה מבקבוק (כמה עשרות) בנוסף ל 2 ברזים. המקום מצליח מאוד ותמיד מלא.

עד הפעם הבאה,

לחיים,

תום.

מבואנוס איירס לתל אביב. במרץ 2015 (עוד פחות מ-3 חודשים) יפתח לקהל במתחם שרונה סניף הביר מרקט  - בית לבירות ישראליות (טובות, תוספת שלי). לקראת הפתיחה, לצורך להעלאת המודעות וגם לסיוע בתזרים המזומנים להקמה, הושק קמפיין ב-Headstart המציע למכירה בירות במהדורה מיוחדת, חולצות ושאר Goodies שחובבי בירה אוהבים. כל הפרטים כאן http://www.headstart.co.il/project.aspx?id=11979

לחיים,

דרור.

פאולנר בא לגן

לפני מספר חדשים נפתח להרצה במתחם שרונה – פאולנר בירגרדן. אירוע ההשקה הרשמי, בנוכחות מרטין זובר, המדריך הראשי והברומייסטר הרשמי של PAULNER העולמית, נקבע לתשיעי ביולי. אבל אז החלה המלחמה מבצע "צוק איתן" ושינה את התוכניות של כולנו לקיץ. ביום חמישי האחרון, התקיים אירוע ההשקה שתוכנן בשיתוף בעלי המקום ואנשי טמפו.

אז מה זה בעצם ביר גרדן ? Biergärten בשפת המקור, הוקמו היסטורית, בגרמניה וביחוד בבוואריה, כמקומות אחסנה עבור הבירה בחודשי הקיץ. בעידן טרום המקרר, חיפשו המבשלות מקומות קרים יותר שבהם יוכלו לשמור את הבירה, דבר שמתבקש כחלק מתהליך הבישול. הם חפרו בורות אחסנה בגדות נהרות ושתלו עצים לתוספת צל. שנים אח"כ, הוספו גם שולחנות ציבוריים והמחסנים קיבלו אישור גם למכור את הבירה. מכיוון שבמקור היה ניתן למכור בגנים רק בירה, הלקוחות יכלו להביא איתם למקום אוכל, מנהג שמקובל בגרמניה עד היום.

הביר גרדן בשרונה הוא הראשון בארץ במיתוג של פאולנר. נציג טמפו סיפר שלהקמת המקום קדמה עבודה של כשנתיים, בהן סיירו היזמים בבירגארדנים ברחבי גרמניה, ובנוסף נציגי PAULANER הרשמיים הגיעו לישראל, עזרו בבחירת הלוקיישן, העיצוב והתפריט. מתקן המזיגה במקום עשוי כולו מנחושת ויובא לארץ מגרמניה במיוחד. אני אגיד את ככה, גם אם הוא לא עוזר לאיכות המזיגה, הוא יפה ומשתלב בעיצוב של המקום.

מעבר לכל העיצוב וההשקעה, אנחנו בענין של בירה, כן? בביר גרדן נמזגות שש בירות שונות של פאולנר, מתוכן ארבע שהובאו במיוחד עבור המקום וזמינות רק שם:

Paulaner Munchner Hell – בירת לאגר בהירה (hell – בהיר בגרמנית), בעלת טעם מעודן, מעט כשותי וצבע זהוב בהיר וצלול (4.9%).

Paulaner Pils - בירת פילזנר קלאסית, בעלת טעם כשותי יותר, גוף קליל, וצבע בהיר וצלול (4.9%).

Paulaner Marzen - בירת לאגר מיוחדת ("הבירה של חודש מרץ"). בתקופת טרום המקרר, החוק הגרמני התיר לבשל בירה רק בחודשי ספטמבר – אפריל. (אתם קולטים? אוגוסט בלי בירה). כדי למזוג בירה גם בקיץ, המבשלות בבוואריה החלו לבשל בחודש מרץ בירה חזקה יותר באלכוהול (כדי להאריך את זמן המדף) לאחסן אותה במרתפים ולהגיש בקיץ. הבירה בעלת טעם מתקתק יותר וצבע ענבר (5.8%).

Paulaner Hefe – Weissbier – בירת הפאולנר ה"רגילה". בירת חיטה לא מסוננת, בעלת טעם פירותי עדין, גוף מלא, וצבע זהוב חלק (5.5%)

Paulaner Hefe – Weissbier Dunkel – בירת חיטה כהה (Dunkel – כהה בגרמנית). הבירה הזאת עדיין לא זמינה ותגיע בקרוב (מסתבר שבגלל טעות בפאולנר נשלחה בירה אחרת במקומה… מי אמר שגרמנים לא טועים?)

Paulaner Salvator – בירת לאגר בסגנון דופלבוק, זמינה בארץ. בעלת טעם לתת עשיר ומעט מתקתק, גוף מלא, וצבע אדמדם בוהק (7.9%)

אפשר להזמין מגש טעימות (6 כוסות של 100 מ"ל) או בירה אחת בשלושה נפחים – 250 מ"ל, 400 מ"ל וליטר.

ל tickers ו ratebeers בין הקוראים (אם אתם לא יודעים מה זה, עזבו), בהמשך תהיה גם פאולנר Alkoholfrei בבקבוק.

אחרי שטעמנו את הבירות והאוכל במקום, ניגשתי לדבר עם נציג טמפו על היבוא של הבירות הנוספות. הוא סיפר על הקושי בטיפול בהזמנות יחודיות, בהקפים קטנים (40 חביות מול מכולות שלמות) ועל טעויות שקרו בחלק מההזמנות. בסופו של דבר, הוא מספר, התמיכה של טמפו ושל אנשי פאולנר היא זאת שמאפשרת את היבוא היחודי, שהופך את המקום לבירגרדן יחודי בארץ.

התמונות באדיבות ה Iphone שלי.

לחיים (Prost),

דרור.

נ.ב. אם אני כבר פה, בשבוע הבא תתקיים תערוכת Beers 2014, עם כ 200 בירות שונות, חלקן בירות יחודיות שבושלו לתערוכה. כל הפרטים פה.

טרייד אין

אחד השיגעונות היותר גדולים של חובבי בירה (בירגיקים) הוא לטעום בירות שהם לא טעמו קודם. למה אתם שואלים ?  א. זה סוג של אוסף ב. זה אתגר ג. זה כיף לגוון ד. כל התשובות נכונות. אז מה עושים? מנסים כל בירה חדשה שיוצאת בארץ, מקומית ומיובאת, נוסעים לחו"ל וחוזרים עם עשרים בקבוקי בירה במזוודה, מתחננים לכל קרוב משפחה/חבר לעבודה/משתתף פרויקט תגלית להביא לכם בירה. מה עושים אחרי שמוצו את כל האפשרויות האלה? טרייד. מה זה טרייד ? פשוט – בירה תמורת בירה. איך עושים טרייד ? תמשיכו לקרוא.

1. מצאו מישהו לעשות איתו טרייד. אפשר ורצוי להיעזר באתר ratebeer, שם לא יהיה קשה למצוא מדרג מפינלנד שישמח לקבל בירות בוטיק ישראליות. בשלב זו יש גם לסכם את גודל הטרייד – כמה בקבוקים? איזה גודל? ולבקש בקשות מיוחדות.

2. החליטו על בירות מקומיות למשלוח. כדאי מאוד שאלו יהיו בירות שהצד השני ישמח לקבל – מיטב התוצרת המקומית, כמה שיותר טריות וכמובן רק כאלה שהצד השני לא טעם כבר.

3. סביר להניח שהבחור בקצה השני של האוקיינוס לא שולט עדיין בשפת הקודש, לכן על כל בקבוק בלי כיתוב באנגלית כדאי להוסיף מדבקה עם שם הבירה, אחרת יהיה לו קשה מאוד להבין איזו בירה הוא שותה.

4. כשמדובר באריזה, צריך להניח שהחבילה תיפול מגובה של מטר. לא בטוח שזה יקרה, אבל לא בטוח שזה לא יקרה. גם אם תכתבו על החבילה "fragile" ו-"This side up" (עם חץ) זה לא ממש יעזור. צריך לארוז את הבקבוקים בקרטוני "ביצים" ולהוסיף נייר פצפצפים , למלא כמה שאפשר את החללים הריקים בעזרת "בוטני אריזה" או לוחות קלקר ששמרתם ליד המיטה מאז שהשכנים החליפו את המקרר.

5. אחרי האריזה מגיע זמן המשלוח. אחרי שסחבתם את הקרטון ושרדתם את המשא (והמסע) לדואר, צריך לנגב את הזיעה ולבקש טופס לחבילה בדואר EMS (זה בדרך כלל יותר מהיר ויותר זול מדואר אוויר רגיל). בטבלה של הצהרת המכס חובה לסמן "Gift" בשווי של 20$ ובפירוט לכתוב "Collectible Glassware". אם במקרה הפקידה שואלת מה יש בחבילה, ענו "בקבוקי זכוכית לאספנים" או משהו דומה.

6. זהו. עכשיו נשאר רק לחכות לחבילת הטרייד שבדרך אליכם, לפתוח ולשתות.

לחיים,

דרור.

תודה לברק (הילדה השוודית המתה) על ההדרכה וההשתתפות בעלות. התמונות נלקחו מטרייד שנעשה לפני יותר משנה.