בשבוע שעבר ביקרתי בבלגיה, כחלק מנסיעה עסקית. בדומה לביקור הקודם, ישנתי בעיר לובן (Leuven), בקרבת בריסל. הפעם התאכסנתי במלון במרכז העיר, במרחק הליכה קצרה מכיכר השוק הישן (Oude Markt) שהיום מכיל בתי קפה ובארים.
מדי ערב, ביקרתי באחד הבארים למה שקראתי 'פסטיבל טעימות בירה'. בבלגיה, חלק גדול של הבירות נמכרות במרכולים ובבארים בבקבוקים בנפח 250 מ"ל. בתחילה זה נראה מעט מדי, אבל מהר מאוד לומדים להעריך את זה. היתרון הוא כמובן שאפשר לטעום מספר רב יותר של בירות בכל ערב, לשתות בירות עם אחוז אלכוהול גבוה ועדיין לקום למחרת ליום עבודה. בכל בר תפריט הבירות הכיל עשרות בירות. רובן בבקבוק, 90% מהן חזקות (מעל 7% אלכוהול), בסגנונות בלגיים כמו דובל, טריפל ובירות מנזרים ורק מעטות מהן בסגנון לאגר או פילזנר. כמובן שכל בירה נמזגת לכוס ממותגת מתאימה ובגודל מתאים, בדיוק כמו שמלמדים בבית הספר. בפאבים בארץ יש לנו הרבה מה ללמוד מהבלגים על צורת ההגשה הנכונה של בירה. אני זוכר מקרה אחד בו הזמנתי פאולנר וקיבלתי אותה בכוס של גולדסטאר על תחתית של היינקן. באחד הבארים שביקרתי הגדילו (או הקטינו) לעשות ומזגו שימיי מהחבית בשלושה נפחים – שליש, 250 מ"ל ו 180 מ"ל. כמובן שהיתה כוס מתאימה לכל כמות.
שתיתי בעיקר בירות שאני לא מכיר ובירות שלא טעמתי לפני כן. מתוכן שווה להזכיר חלק.
Gildenbier - בירת אייל חומה, 7%, בעלת מתיקות קרמלית וללא מרירות.
Orval – אחת משש הבירות הטרפיסטיות הבלגיות והמיוחדת ביותר לטעמי.
Vedett - בירת לאגר זהובה ממבשלת מורטגאט (המבשלה שמייצרת את דובל).
Cuvée des Trolls – בירת אייל חזקה בצבע בלונד. מבושלת עם תוספת של קליפות תפוזים יבשות. בירה עם תווית חמודה (טרול מקפץ ועל ראשו כובע כשות).
לובן היא עיר עם אוכלוסיית סטודנטים גדולה. כלי הרכב הנפוץ בעיר הן אופניים, בבוקר שבילי האופניים, הרחובות והסמטאות מלאים בסטודנטים שממהרים לשיעור ובערב אתה רואה אותן קשורות בהמוניהן מחוץ לבארים ובתי הקפה. באחד הערבים, בזמן שחזרתי למלון, ראיתי מחזה משונה. בדיוק ממול למלון, ב 4 פינות של רחוב היו פחיות בירה על המדרכה לצד דליים. בניהם רצו מספר בחורות לבושות בתחתונים וחזייה על הבגדים (בכל זאת,רק 6 מעלות בערב). כל פעם שנעצרו בפינה, היו צריכות לשתות פחית בירה שלמה ולהמשיך לרוץ לתחנה הבאה. הדליים שימשו להקאה. רציתי לצלם אבל התקרבה אלי אחת מהבנות שעמדה בצד וביקשה שלא אצלם. "מה אתן עושות ?", שאלתי. "baptizing" ענתה (מטבילות בתרגום לעברית). מסתבר שהיה זה טקס הקבלה לאחווה של הבנות. המרוץ הזה נמשך זמן רב, כשהבחורות ממלאות את הדליים ואת עצמן בקיא. לא ויתרתי, עליתי לחדר וצילמתי מהחלון.
בכל נסיעה לחו"ל, אני משתדל לבקר בסופר מקומי לבדוק (ולצלם) את מדפי הבירות. הפעם רציתי לבדוק האם כבר ניתן להשיג את הבירות החגיגיות המבושלות עבור כריסטמס. לאלה מכם שאינם מכירים, מבשלות רבות מייצרות בירות שמבושלות רק בחלק מהשנה. אלה נקראות בירות עונתיות. בירה עונתית יכולה להיות מבושלת עבור עונה מסוימת (בירות חזקות יותר עבור החורף, בירות קלילות עבור הקיץ) או עבור חגים ואירועים מיוחדים (בירות עבור פסטיבל האוקטוברפסט או עבור חג המולד). ראיתי רק מעט מהן. בירת לף ובירת Bush de Noël, שמתהדרת בכיתוב "הבירה החזקה ביותר בבלגיה" עם 12% אלכוהול. באחד המדפים ראיתי גם בירת לאגר במותג של הסופר. אתם יכולים לדמיין משהו כמו בירת שופרסל בישראל?
מאוחר יותר באותו שבוע ביקרתי במבשלת סטלה ארטואה (AB InBev ליתר דיוק) בה מייצרים את סטלה ולף, ובמבשלה העתיקה של הוגרדן. סיקור המבשלות בפוסט הבא.
בירה תמיד הייתה חברה של אוכל. אני מדמיין את הגבר הבבלי (זה מבבל הקדומה, לא משכונת בבלי), מסיים חצי נינקסי* ומחפש משהו לצוד ליד. זו גם הסיבה ההיסטורית לתפיסה השגויה, שבירה משמינה. למעשה, בירה אינה משקה משמין (בבירה יש בממוצע 45 קלוריות ל 100 מ"ל , שזה בערך כמו במשקה קל), אבל האוכל ליד, עושה את העבודה. כשחושבים על אוכל ובירה, בדרך כלל, חושבים על 'על האש' או נקניקיות, אבל למעשה בירה טובה יכולה ללוות ארוחה, ואפילו, לכל מנה ניתן להתאים בירה אחרת, בדומה ליין.
בהתאמת בירה לאוכל, ישנם מספר עקרונות עיקריים. יש להתאים את מורכבות טעמי המנה לטעמי הבירה. מנות פשוטות ועדינות יש ללוות בבירות קלות ועדינות. יש לקחת בחשבון את הטעמים המשותפים של המנה והבירה. בירות מתוקות יתאימו למנות מתוקות. אבל גם להפך, לעיתים דווקא הניגוד בין המנה לבירה יוצר התאמה טובה יותר. אם אני אנסה לפשט את הדברים, לאגרים מקבילים ליינות לבנים בעוד איילים מקבילים לינות אדומים. חמוש בידע הזה, ובמטרה להתאים בירה לארוחה טובה, הוזמנתי לביקור בפאב האירי – הטמפל בר.
לטמפל בר תפריט אלכוהול עשיר המציע כ- 100 סוגי בירה שונים, מתוכם 23 סוגי בירה מהחבית. בביקורי שם גיליתי כי בפאב נמזגת גם בירה המיוצרת בבלגיה במיוחד עבור הרשת בארץ. אף כי זוהי בירה בהירה מסוג פילזנר, אני לא מכיר פאב אחר בארץ שמיוצרת עבורו בירה במיוחד. אחרי שהתמקמנו באזור הלא מעשנים, התחלנו בארוחה.
למנת פתיחה בחרתי במנה 'חגיגת בשרים' – פלטה קרה עם פרוסות דקות של שייטל, רוסטביף וסינטה וזוגתי בחרה בסלט פטריות ועגבניות חמות. הפטריות בסלט הוקפצו עם רוטב טריאקי והוגשו על מצה עלי חסה. ללוויי בחרתי בחצי ליטר לף בלונד מהחבית. הבשרים, שחלקם היו כבושים ובציפוי פלפל שחור היו עזים בטעמים חריפים ומלוחים והסיומת המתוקה של הבירה איזנה את המנה בשילוב מצוין. זוגתי בחרה בטימרמנס אפרסק, בירת למביק מתוקה, שהשתלבה יפה עם רוטב הטריאקי.
למנת ביניים הזמנו שיפודי פרגית. שלושה שיפודים של פרגית ועגבניות שרי. בחרתי ללוות את המנה בבירה לונדון פרייד (London Pride) שהיא בירה מסוג פייל אייל (pale ale), המתאימה לליווי עוף וברביקיו. הבירה, בצבעי ענבר/נחושת, כמעט ללא מרירות נחשבת לאחת הבירות הקלסיות והאיכותיות בסגנון ואחת המועדפות שלי, ללא קשר לאוכל. בירות נוספות שיכלו להתאים למנה הן בירות בהירות מסגנון פילזנר (פיזלנר אורקל, בקס, היינקן).
למנה העיקרית בחרנו תבשיל קדרה, כתף עגל אפוי בבירה לף בראון עם ירקות שורש – גזר, בטטה, תפוח אדמה וארטישוק ירושלמי. לליווי המנה בחרתי בחצי קילקני מהחבית, שהיא בירה אייל אירית בעלת גוונים אדומים, הנמזגת מהחבית עם תערובת של חנקן ופחמן דו חמצני בדומה לסטאוטים, מה שנותן לה ראש קצף לבן וקרמי. הבשר היה רך ונימוח, וממש התפרק על המזלג. תבשילי בשר ותבשילי קדרה מתאים גם ללוות בבירות כבדות מסוג סטאוט (כדוגמת גינס או מרפי'ז). אחרי המנות המעולות שאכלנו, לקינוח כבר לא היה לנו מקום.
השעה הייתה אחרי אחת עשרה ולהקת הבית, שהחלה להופיע חצי שעה לפני, שרה את sweet home alabama, זה היה הסימן שלנו להזמין חשבון ולחזור הביתה.
השבוע חוגגת רשת הטמפל בר יום הולדת שש, ובתאריך ה 16/11 תתקיים חגיגה גדולה ושמחה עם שלל רב של פינוקים משמחים. במהלך הערב יחולקו מתנות כדוגמת כובעים וחולצות כמזכרת לחוגגים.
לחיים (ובתיאבון), דרור.
*נינקסי – אלת בישול הבירה השומרית. שיר הלל לנינקסי, שנמצא על לוח אבן הינו בעצם מתכון בישול הבירה הראשון.
לפני שנה כתבתי על סדרות טלוויזיה על בירה שמשודרות בארצות ברית. אז לא היה ניתן עדיין לראות אותן בישראל. אז זהו, שעכשיו כבר אפשר, דרך האינטרנט.
Beernutz
בכל פרק מתארחים המנחים בעיר אחת בארצות הברית, מבקרים במבשלות ובפאבים המקומיים ומחפשים את מטורף הבירה הגדול ביותר של העיר. לסדרה 8 פרקים בלבד. היא בוטלה אחרי עונת שידור אחת, לדעתי בגלל המנחים – שאיך לומר בעדינות, הם קצת חנונים. אבל בכל מקרה, שווה לצפות. בפרק הראשון הם מבקרים בדנוור ובמבשלת flying fog, בפרק השני הם מבקרים במבשלה המפורסמת Anchor שבסן פרנסיסקו. אלו הפרקים שהספקתי לראות בינתיים. אתם מוזמנים לראות את הפרק הראשון כאן.
Three Sheets
סדרה עם קונספט דומה לקודמת. בכל פרק מתארח המנחה בעיר או מדינה אחת בעולם ובוחן מקרוב את מנהגי השתייה המקומיים. הסדרה עוסקת באלכוהול בכלל ולא רק בבירה, אבל חלק מהפרקים מוקדשים לבירה. אני ממליץ לראות את הפרקים על צ'כיה ומינכן. במינכן מבקר המנחה באוקטוברפסט, כמובן. אחרי כל הכתבות שקראתי והסיפורים ששמעתי על הפסטיבל, זה נחמד גם לראות איך הדברים נראים. אתם מוזמנים לראות את הפרק על מינכן כאן.
בקרוב נחזור למתכונת הרגילה של פוסטים שבהם אני שותה בירה ולא רק צופה..
לחיים,
דרור.
(לקוראי המיילים והרסס – כדי לראות את הפרקים היכנסו לפוסט)
