בשבוע שעבר ביקרתי באמסטרדם, הולנד. אם חשבתם שאמסטרדם זה גראס, חלונות אדומים ותעלות מים, צדקתם, אבל באמסטרדם יש גם כמה וכמה ברים טובים. כמו שאר אירופה בחורף הנוכחי, העיר קפואה, עם טמפרטורות בסביבות אפס מעלות (חלק מתעלות המים אפילו קפואות). הפעם התכוננתי היטב והגעתי עם ציוד חורף, כך שלא תשמעו אותי מתלונן על הקור.
בערב הראשון ביקרתי בבר Arendsnest, בר המגיש רק בירות הולנדיות ומכיל מבחר של 30 בירות מהחבית ועוד עשרות בבקבוק. המקום כבר זכה לביקור וסיקור של ידידי דגן מהדובים. חמוש בהמלצה שלו, הלכתי על מנת הטעימות. בשונה מהטעימות בארץ שבהם הבירות קבועות מראש (בנורמה ג'ין ובטמפל בר) ביקש ממני הברמן לבחור בעצמי בירות מהחבית. הסתובבתי לבחור מהלוח, ומבלי להכיר כמעט אף בירה, בחרתי שלוש שנראו מעניינות וחלשות יחסית (אחרי הכל חיכה לי יום עבודה ארוך למחרת).
הלכתי על Brand Up, בירת לאגר מרירה עם 5.5%, Witte Trappist, בירת החיטה הטראפיסטית היחידה של La Trappe, עם 5.5% ועל SNAB Pale Ale, בירת פייל אייל עם 6.3% שהיתה הטובה מכולן. בכלל, סגנון הפייל אייל הופך לאט לאט להיות הפייבוריט שלי. מעבר לבירות, הבר עצמו מעוצב בצורה יפה. ברזי הבירה בצבע נחושת, תפריט הבירות כתוב על לוחות תלויים בקיר ושאר מזכרות בירה מקשטות את הקירות. זה בהחלט מקום שכדאי לחזור אליו. שתיתי בנוסף שליש של בירה בשם Tempelbier, שהיא בירה שמבושלת במיוחד עבור הבר (אבל לא בבר עצמו), ויצאתי.
כמו בשאר הביקורים שלי בחו"ל, ביקרתי בסופרמרקט מקומי וחיפשתי את מדפי הבירות. המבחר לא היה גדול וכלל בעיקר היינקן, גרולש ועוד מספר בירות גרמניות שלא היו חדשות לי. מה שכן היה חדש, הם סוגים נוספים של היינקן וגרולש. היינקן Oud Bruin, בירה כהה, קרמלית בעלת אחוז אלכוהול נמוך (2.5%), פונה בעיקר לקהל נשי. גרולש Weizen ו Dunkel Weizen, חיטה וחיטה כהה בהתאם. גרולש Kanon, בירה חזקה (Barley Wine) עם 11.6% וגרולש Herfst Bok, בירת לאגר בסגנון בוק עם 6.5%. לא טעמתי אף אחת מהן, אבל נראה לי שהיה טוב אם היבואנים של גרולש היו גם מביאים גם את הבירות הנוספות, ולא מסתפקים רק בלאגר.
בערב הבא, מצאתי בר בשם קפה גולם, בסמטא צרה, במרחק מטרים אחדים מתעלת מים. המקום קיים כבר 30 שנים ומתמחה בבירות בלגיות. המבחר עצום וכולל כ 200 בירות שונות ו 10 ברזי בירה. בגולם אפשר להשיג את כל הבירות הטראפיסטיות, כולל את ווסטוולטרן הנדירה. גם כאן לוחות עם שמות הבירות בגיר כיסו את הקירות. מהחבית המבחר כלל, לה-טראפ, נייס שוף, גאודן, סט. ברנרדוס Abt ועוד. אני בחרתי אפליגם (Affligem) בלונד מהחבית (את השאר יש גם בארץ), אייל בלגי בהיר עם 7%, בעלת ראש קצף סמיך ולבן, גוף בינוני. נעימה מאוד לשתיה ונחשבת אחת הטובות בסגנון הבלונד. לבירה שניה רציתי מרירות. הברמן הציע את XX-Bitter, בלגית בסגנון IPA עם 6.2% שהיתה בהירה וכמובטח כשותית.
ממש ממול לגולם היתה חנות הבירה Cracked Kettle. ביקרתי בה באותו ערב וקניתי מספר בירות מעניינות הביתה. באותו שבוע ביקרתי גם ב heineken experience, מרכז המבקרים הענק של יצרנית הבירה הידועה ובבר הבירות האמריקאיות הראשון באירופה. אבל על אלה אכתוב בפוסט הבא.
עוד המון תמונות פה.
לחיים,
דרור.
