8 בספטמבר 2009

מבתי הבירה של מינכן ועד ליער השחור

תחת הנושאים בירה, דרור טרבס — b-e-e-r בשעה 20:44

אחרי הפוסטים על שוודיה ובלגיה אני מגיע לסיכום (ביניים, אני מקווה) של הביקורים שלי בחו"ל בתקופה האחרונה עם פוסט על גרמניה.

בגרמניה, לאן שתפנה, אתה מוקף בירה. כבר בשדה התעופה של מינכן, מקבלים את פניך עם פרסומת ענקית של פרנציסקאנר, בסוג של ברוך הבא לגרמניה. אבל למעשה כבר לפני, אם טסת עם לופטאנזה, אתה יכול לשתות בירה ולהתכונן לנחיתה רכה. בטיסות לופטאנזה מגישים פילזנר גרמני (די סטנדרטי האמת) בשם Warsteiner Premium Verum של המבשלה Warsteiner, שהיא המבשלה הפרטית הגדולה ביותר בגרמניה.

במסגרת הביקור בגרמניה הייתי במשך מספר ימים בעיר ארדינג, צפונית למינכן. פרט לביקור במבשלת ארדינגר, אין יותר מדי מה לעשות בארדינג. הגעתי לשם ביום שני מוקדם בבוקר וחיפשתי מה לעשות. פקיד הקבלה במלון הציע לי לנסוע למינכן. "בכמה זמן נסיעה מדובר ?" שאלתי, "45 דקות ברכבת, תחנת הרכבת ממש קרובה". למרות ש 45 דקות נשמע לא מעט, החלטתי לנסוע. "איך אני מגיע לשם ?". "אתה צריך לקחת את הרכבת S2 לדכאו", אמר כשהוא מושיט לי מפה של מסלולי הרכבת, "הרכבת מגיעה עד למרכז מינכן."  הרמתי את הראש מהמפה "הרכבת לדכאו?" שאלתי "כן." ענה. "אבל אני יורד לפני, כן ?" הוא לא הבין את האירוניה בשאלה שלי, "כן, אתה יורד במרכז מינכן". יצאתי מהמלון ולאחר הליכה קצרה הגעתי לתחנת הרכבת. עליתי על הרכבת לכיוון מינכן ולאחר 45 דקות ירדתי בתחנה Marienplatz City Center.

ברחובות המרכזיים של מינכן אפשר למצוא את בתי הבירה (bräuhaus) של המבשלות הבוואריות המפורסמות, בינהם פאולאנר (Paulaner), שניידר (Schneider), אוגוסטינר (Augustiner) והופבראו (Hofbräu). לכל מבשלה, בית בירה מפואר שבו יושבים המוני תיירים ומקומיים לשתות בירה ולאכול מאכלים גרמנים מסורתיים. לאחר טיול קצר ביניהם נכנסתי להופבראוהאוס, שהוא בית הבירה של מבשלת הופבראו, מבשלה שנוסדה בשנת 1589 ובבעלות ממשלת בוואריה. בהופבראוהאוס יותר מ 1000 מקומות רק בקומת הכניסה, בירגרטן יפה וקומה המיועדת לפסטיבלים. בנוסף, יש במקום גם חנות מזכרות גדולה הכוללת כוסות, בגדים ושאר חפצים ממותגים בלוגו המבשלה ומוזיאון היסטוריית הבירה המציג את ההיסטוריה של המבשלה, סוגי הבירה ומאכלים טיפוסיים המלווים את שתיית הבירה. אם מזכירים היסטוריה, חשוב להזכיר שלבית הבירה הזה גם תקופה אפלה. המקום שימש את המפלגה הנצאית לכנסים פוליטים ואף היטלר הציג בו את האידיאולוגיה הנאצית. לא ישבתי לשתות שם, אחרי סיור קצר יצאתי ופניתי לבירגרטן נחמד ובו שתיתי פאולאנר הל (Hell) צוננת, שהיא בירת הלאגר של פאולאנר, המוכרת בארץ בעיקר בזכות בירת החיטה. הבירה היתה בהירה וצלולה, עם טעמי כשות מודגשים.

שבועיים קדימה, ב fast forward ,ואני בפרידריכשאפן (Friedrichshafen), עיר לחופי אגם בודנזי שבדרום מערב גרמניה, בקרבת היער השחור. אני די בטוח שלא שמעתם על העיר הזאת, בדיוק כמו סוכנת הנסיעות ודיילי הקרקע בשדה התעופה. כשהגעתי הסתובבתי באיזור האגם ומרחוק ראיתי מה שנראה כמו חגיגה כלשהי. כשהתקרבתי ראיתי שמדובר בלא פחות מ "חגיגות 150 שנה לשירות הכבאות האיזורי"… איך אתם חושבים שחגגו ? ניחוש אחד, בירה. בתוך אוהל בירה ישבו עשרות כבאים, שוטרים וחוגגים אחרים ושתו כמויות של בירה בזמן שלהקת הכבאים ניגנה על הבמה. המראה של גרמנים, לובשי מדים שותים בירה, שרים בקולי קולות,לא עשה לי יותר מדי טוב. הבירה היחידה שנמכרה באירוע היתה ליבינגר (Leibinger), בירה מקומית שמיוצרת בעיר הסמוכה. אל תתפלאו אם לא שמעתם עליה. בזכות הרגלי שתיית הבירה של הגרמנים, בשונה מהרבה מדינות שבהן מבשלות מצליחות קנו מבשלות איזוריות קטנות והפכו לבסוף לתאגידים בינלאומיים, קיימות מאות מבשלות מקומיות. הגרמנים מעדיפים את הבירה של העיר הגדולה הקרובה, הבירה של המחוז ולא בירות בינלאומיות שמיוצרות על ידי מבשלות ענק.

בירה נוספת שאפשר לשתות באיזור היא רוטהאוס (Rothaus), בירה ממבשלה שנמצאת גבוה ביער השחור. למעשה זו המבשלה הגבוהה ביותר בגרמניה. הבירה, שמבוקשת בעיקר על ידי צעירים, הפכה ללהיט בשנים האחרונות בגרמניה. ללא מסע פירסום ובהסתמכות בעיקר על שמועות מפה לאוזן הצליחה המבשלה לפרוץ את גבולות האיזור והיום היא נמכרת בכל גרמניה.

הרגלי שתייה מעניינים נוספים שנתקלתי בהם כוללים עירבוב של בירה ומשקאות נוספים. רדלר (Radler) הוא עירבוב של בירה ולימונדה או משקה קל דומה. דיזל (Diesel) הוא עירבוב של בירה וקולה. עד לשנת 1993 המשקאות האלו הורשו לעירבוב רק בזמן ההגשה. היום אפשר למצוא על המדפים בחנויות משקאות מוכנים, שונים ומשונים. אני ראיתי 10 סוגי בק'ס שונים - עם לימון, עם אשכולית ועוד (אפשר להתרשם מהמבחר בתמונות הנוספות). את המשקאות האלה מכינים גם עם בירת חיטה וגם עם בירת לאגר, עם בירות כהות ובהירות.

תמונות בתי בירה נוספים במינכן, החגיגות בפרידריכשאפן ושאר חוויות במצגת.

לחיים, דרור.

8 תגובות »

  1. כרגיל תענוג לקרוא

    רותם

    תגובה מרותם — 9 בספטמבר 2009 בשעה 10:33

  2. קולה ובירה. השם ישמור.
    אין על גרמניה. בכל מה שקשור למשקה הזה.
    כולי קנאה

    תגובה מגל — 9 בספטמבר 2009 בשעה 10:36

  3. דרור, חבל שמהאיזור לא עלית צפונה (כשעה וחצי נסיעה) לאיזור באד שוסנריד (Bad Schussenried) – יש שם מוזיאון מדהים של ספלי בירה (בירקרוג) מומצץ ביותר.

    אגב, היום ישנן טיסות זולות יחסית (כ-100 יורו לכיוון) כך שלא חייבים לטוס למינכן דרך אל על או לופטהאנזה (למרות שטיסת לופטהאנזה היא חוויה מתקנת לעומת טיסות אל על)

    תגובה מצחוס — 10 בספטמבר 2009 בשעה 10:25

  4. הקומה השניה ב-HB מיועדת לערב בווארי שמתקיים כל יום עם בין 600 ל-800 אורחים, בעיקר תיירים, כולל ישראלים. זה ערב פולקלור חביב עם הרבה בירה ומוסיקה מקומית.
    המרתף המקורי שבוא הוקמה המפלגה הנאצית הוא אתר אחר של ה-HB שנמצא מדרום לנהר האיסר- כ-400 מ' מהמקום המתוייר והמפורסם בו היית.
    האוהל הגדול ביותר של המבשלות בזמן האוקטוברפסט, הוא של אותה מבשלה עם 10,000 מקומות ישיבה של בירה ונקניקיות.
    סמוך לנמל התעופה של מינכן, בעיר פריסינג נמצאת מבשלת הבירה הותיקה ביותר בגרמניה, שעדיין פועלת.

    תגובה מדני בר — 10 בספטמבר 2009 בשעה 13:51

  5. תענוג לקרוא.האמת…מצמיא (-:

    תגובה מגידי — 10 בספטמבר 2009 בשעה 19:56

  6. דני,
    האוהל הגדול ביותר באוקטוברפסט, כולל החצר הוא של פאולנר ומאכלס עד 11,000 איש. אגב האוקטוברפסט מתקיים בימים אלה וימשך עד ל-4.10 כך שהמזדרזים יכולים עוד להספיק. להלן פוסט על חוויותי משם oktoberfest

    תגובה מאורן — 25 בספטמבר 2009 בשעה 21:27

  7. הצרה עם לופטהנזה הן השעות הלא נוחות (לפרנקפורט), אחרת זה הכי טוב בעולם. לא יאומן כמה שקט יכול להיות לטוס באווירון…

    תגובה מadmin — 1 באוקטובר 2009 בשעה 13:45

  8. גדול, גדול, אבל לא קורה שם כלום. רק שותים בירה ומשחקים בחץ וקשת.

    תגובה מadmin — 1 באוקטובר 2009 בשעה 13:52

RSS של התגובות לפוסט הזה. | כתובת טראקבאק

לכתוב תגובה

XHTML: אפשר להשתמש בתגים האלה: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>