11 באוקטובר 2009

הבירות שלא תוכלו לקנות בסופר

תחת הנושאים בירה, דרור טרבס — b-e-e-r בשעה 1:17

בשבוע שעבר התקיימה פגישה של מבשלי בירה ביתית. הארגון והאירוח נעשה על ידי הדובים (פרטים בהמשך) שתרמו את הסוכה בחצר, המשתתפים התבקשו להביא בירות מעשי ידיהם ומשהו לאכול ליד הבירה. למרות שאני לא מבשל בירה, (בעיקר בגלל בעיות של מרחב-זמן) הצעתי להצטרף התקבלה בברכה. במהלך המפגש, בין טעימת בירה אחת לשניה הוחלפו חוויות על פוקקים, בקבוקים, חומרים, מתכונים ועוד. חוץ מהטעימה עצמה, עניין אותי מאוד הסיפור האישי מאחורי כל מבשלה והדרך שבה כל אחד מהמשתתפים הגיע לבישול. הרשמים לפניכם.

הדובים – האחים דגן ורותם (רעננה) מבשלים מאפריל 2009

למי שביקר בפסטיבל מעברות האחרון, אין צורך להציג את מבשלת הדובים. ובכל זאת, האחים דגן ורותם מבשלים מאפריל 2009 ומבשלים המון. דגן נדבק בחיידק הבישול בעת טיול משפחתי בארה"ב והוא אחראי להדבקת אחיו רותם. הם מבשלים ביחד כשרותם אחראי למיתוג. הוא זה שבחר את שם המבשלה, ונותן שמות ותוויות מדהימות לבירות. הדובים מבשלים 20 ליטר, 4-5 פעמים בחודש, ומגייסים את עזרת כל המשפחה לתהליך. בנוסף לבישול הבירה, דגן כותב בלוג שמתאר את קורות מבשלת הדובים.

שדון – דני (זכרון יעקב) ושחר (בנימינה) מבשלים מיוני 2009.

דני ושחר הכירו בעקבות הבנות שלהם, שלומדות באותה הכיתה. שחר פנה בדוא"ל לדני וסיפר לו שהוא נדבק בחיידק בישול הבירה ומחפש סיר. בתור אחד שמאוד אוהב בירה, דני הצטרף לעניין הבישול. הם מבשלים יום בשבוע, 20 ליטר, של בירות במספר סגנונות וגם בירת חיטה בשם חיט ביר. דני מבשל All Grain, אבל לפעמים שחר מביא Extract. כמה מילים על All Grain/Extract למי שלא מכיר את ההבדל. All Grain – שימוש רק בגרעיני לתת לצורך הבישול בניגוד לשימוש ברכז לתת. היתרון ברכז הוא כמובן חיסכון בזמן הבישול, שכן אין צורך להשרות את הלתת הגרוס במים (Mashing) למספר שעות ולסנן אותו לפני שלב ההרתחה. All Grain, נחשב איכותי יותר, למרות שגם על זה יש ויכוח.

פיסטה ביר – יואב (רמת גן) מבשל כשנתיים.

יואב הוא מהנדס כימי במקצועו. בבישול בירה מעניין אותו גם התהליך והמדע שמאחורי הבישול. "בשביל מה למדתי 4 שנים בטכניון, אם לא בשביל לייצר בירה", הוא אומר בחיוך. מבשל פעם או פעמיים בחודש מנות של 20 ליטר שהולכות לשימוש עצמי, לחברים ולפעמים גם למכירה. שם המבשלה פיסטה מגיע מכינוי הילדות של אשתו, יעל. יואב השתתף בתחרות הלונג שוט האחרונה (סמואל אדאמס לונגשוט 2009 – תחרות הבירה השנתית של מועדון הבירה הישראלי), אולם לא זכה. לדעתו משום שהבירה שהגיש הייתה חזקה מדי באלכוהול. מייצר בעיקר סגנונות בלגיים: דובל, טריפל, סייזון, חיטה בלגית, בירת קריסמס ואפילו קריק.

Brew Tali – אדי סער (חולון) מבשל כשלוש שנים.

אדי סער החליט לנסות את כוחו בבישול אחרי מה שהוא מגדיר "שנים של שתייה פאסיבית". אדי מבשל בעיקר בירות עם "טוויסט"  – בין אם ברמת האלכוהול, התוספות המיוחדות (תיבול), כמות הכשות. מבשל בממוצע אחת לחודש כשבחורף השכיחות גבוהה יותר, 20 ליטר כל פעם, מרכז וגרעינים. השתתף בעבר בלונגשוט ומופיע באתר בקבוק ברשימת מבשלות הבוטיק הישראליות.

קרוון - אבנר (קיבוץ גן שמואל) מבשל מאוקטובר 2007

הרעיון לבשל בירה התבשל אצל אבנר מאז שטייל בניו זילנד אחרי הצבא וביקר במבשלות בוטיק. לקח לו כמה שנים לממש את הרעיון, עד שלמד לבשל בעיקר תוך כדי התנסות, ועשה גם קורס אצל גדי דבירי לפני שנה. אבנר מבשל 20 ליטר, פעם או פעמים בחודש בעיקר לשימוש עצמי. מבשל וריאציות שונות של red ale או בירת חיטה.

שיבולת – נועם (מודיעין) מבשל מיוני 2009

נועם מבשל בטצ'ים של 20 ליטר, פעם – פעמים בחודש בעיקר לעצמו ולחלוקה לחבר'ה. נועם טוען שמאז שהחל לבשל בירה, כמות החברים שלו גדלה בצורה משמעותית. עד כה בישל אמבר אייל, חיטה בלגית, סטאוט ובירת תרי"ג - בירה בתוספת מיץ רימונים שהוא מתכוון לחלק לחברה בזמן ההקפות של שמחת תורה.

דון כישות - ירון (חיפה) מבשל מאוגוסט 2009

ירון רק החל לבשל בירה והוא מגדיר את המבשלה עדיין בהרצה. החל לבשל בגלל האתגר ביצור בירה והיצירתיות שניתן לבטא בתהליך. סיבה נוספת היא שלדעתו בירות הלאגר המסחריות בבקבוקים פשוט לא מספיק טובות. מבשל 20 ליטר, פעם בחודש, לשימוש עצמי והרבה חלוקה לחבר'ה. מתעניין בעיקר בבירות כבדות ומרות ולכן מבשל IPA אבל גם חיטה.

בתור מי שנחשף בפעם הראשונה למבשלות ביתיות מקרוב, הופתעתי לגלות שלכולם יש שם למבשלה ושמות לבירות. רובם מדביקים תוויות על הבקבוקים עם פרטי הבירה ואפילו עם רשימת המרכיבים. כל העסק נראה מקצועי מאוד וכיף גדול. אני יכול לומר בזהירות, שאחרי המפגש אפילו מתחשק לי להתחיל לבשל בירה בבית, אבל קודם כל אני צריך למצוא שם למבשלה…

לחיים,

דרור.

20 בדצמבר 2008

פסטיבל Decembeer

תחת הנושאים בירה, דרור טרבס — b-e-e-r בשעה 1:29

 

הגעתי בשעה 20:30, בדיוק כשכל אלה שרצו לראות את הגמר של האח הגדול עזבו. להפתעתי היו אנשים, הרבה אנשים אבל לא היה עמוס מדי (כמו שנשמע בתיאור של אלה שהיו יום קודם).

במתחם הכניסה היה דוכן אוכל גדול שנחזור אליו אח"כ, כדי לספוג את הבירות …

התפריט

מול הכניסה נמצא המתחם של בירמסטר ובירדי ,מחלוצי תרבות הבירה בישראל, עולם הבירה. במתחם נערכו הרצאות, טעימות בירה מודרכות וגם הוקמה עמדת בישול בירה עם סיר בירה שבושל במקום. בנוסף היה במתחם דוכן למכירה בירות בבקבוקים, אני זוכר בעיקר את הברומאסטר קולקשן של סמואל אדמס. לא טעמתי, את זה יש בבית…

שימו לב לכתר  גדי דבירי 

דוכני המבשלות מוקמו באולם ענק (משהו כמו מגרש כדורסל) משמאל למתחם הכניסה.

מה שתיתי ?

למנה ראשונה סמואל אדאמס בוסטון לאגר, בירת הלאגר הטובה בעולם.

בלהייבן סקוטיש אייל, שנמזגה ע"י בני קריגר בכבודו ובעצמו. הבירה היתה קרה מאוד ופשוט החליקה ונעלמה בגרון. לטעמי היה חסר מעט גיזוז, אבל עדיין מצוינת.

בלהייבן ובני קריגר (מימין)

למנה עיקרית בחרתי סט. ברנרדוס כריסמס אייל (מהחבית!) שהייתה פשוט מצויינת, קטיפתית, מורכבת וטעימה מאוד. אם הייתי צריך לבחור בירה אחת מכל המגוון שהיה בפסטיבל זאת הבירה, בלי שום התלבטות.

כדי להרגע מהסט. ברננדוס (בכול זאת 10% אלכוהול) שתית את בירת הגליל של מבשלת הגולן, בירת חיטה מרעננת. בשלב זה כבר התחילה ההופעה של מאור כהן ופיטר רוט.

לקינוח רציתי עוד מהכריסמס אייל אבל החבית האחרונה נגמרה… בלית ברירה בחרתי בסט. ברנרדוס פריור שהיתה טובה, אבל לא כמו הכריסמס אייל.

ביציאה מהאולם המרכזי הקימו בירמאסטר חנות לאספנים, עם בירצ'נדייז למכירה. הדוכן היה עמוס רוב הזמן, לא התעכבתי שם יותר מדי זמן, אחרי הכל הדברים מגיעים המחסן, שבו כבר ביקרתי.

חנות בירמסטר לאספנים

רוב המבקרים (והפוסטים האחרים) על פסטיבל דצמביר מנסים להשוות את הפסטיבל לפסטיבל מעברות. אני חושב שזה לא נכון להשוות. מעברות, עם כל הכבוד (ויש לי כבוד) הוא פסטיבל קטן יותר, אפילו אינטימי. דצמביר היה פסטיבל בקנה מידה שלא ראינו בארץ, זו תחושה נפלאה לראות מתחם גדול כזה מלא בחובבי בירה, זו תחושה נפלאה לעבור במתחם ולראות אנשים תאבי בירה, שיושבים ושומעים את שחר מדבר על בירה וזו תחושה נפלאה לראות אולם מלא בברזי בירה מכול הסוגים וקהל שמבין בבירה ובא להשתתף.

אני אומר, כן ירבו.