22 בינואר 2010

בית המרזח

תחת הנושאים בירה, דרור טרבס — b-e-e-r בשעה 22:33

אחרי מספר פוסטים חו"ליים, הגיע הזמן לחזור לארץ. אחרי שנעדרתי מהבית, וכל התקשורת עם אשתי הסתכמה בsmsים (8 שעות הפרש בין תל אביב לנברסקה), היא הציעה שניסע קצת לצפון. "נוכל סוף סוף לבלות קצת ביחד" אמרה. "כן, בטח." עניתי. "נוכל גם לבקר בבית המרזח".

 בית המרזח נמצא באזור התעשייה של רמת ישי, אבל מתחבא ממש טוב. אם עוד לא ביקרתם שם, הנה הוראות ההגעה המלאות (הדפיסו לפני הנסיעה). נכנסים לאזור התעשייה, מצד ימין תראו תחנת דלק ואת מרכול הדרך. פונים שמאלה ומעט אחרי כן ימינה. נוסעים ישר עד שהכביש מתפצל ואז ממשיכים בנתיב השמאלי. הכביש מתעקל ימינה והופך לעליה, ממשיכים לנסוע עד שרואים שער ובניין ממול. מגיעים עד הבניין ומסתכלים ימינה. אם לא טעיתם בדרך, תראו את השלט שבתמונה למעלה.

הגענו בסביבות השעה תשע בערב, המקום היה עדיין ריק. התיישבו על הבר וקיבלנו את תפריט הבירות. בית המרזח מתגאה ב 32 ברזי בירה, המספר הגדול ביותר בארץ. כל בירה נמזגת לכוס המתאימה ומוגשת על תחתית מתאימה. ההקפדה הזאת כובשת כל חובב בירה (או שאולי זה רק אני). קירות הבר, שרובם מכוסים עץ, מקושטים באוסף מרשים של שלטים, פרסומות, כרזות ומנורות בירה. הזמנתי בישוף קלר. בישוף היא מבשלה גרמנית פרטית, מעין עסק משפחתי, שמייצרת מספר סוגי בירות בהתאם לחוק הטוהר הבווארי. קלר או קלרביר הוא סגנון בירה גרמני, עתיק ודי נדיר. זהו לאגר שאינו מסונן ואינו עובר פיסטור. הבירה מזכירה בירת חיטה בצבעים ובעכירות אולם לא בטעם. זו בירה שמבושלת עם לתת שעורה, כמו לאגרים רגילים. אין הרבה מקומות בארץ בהם ניתן לשתות אותה מהחבית.

עכשיו כבר התחילו לזרום לבר אנשים, בעיקר חבר'ה צעירים. אלה שלא ידעו מה לבחור קיבלו הסברים וטעימות מהברמן שנראה אחד שמבין עניין. כל בירה זכתה לתיאור קצר. סגנון, ארץ המוצא והמרכיבים. הוא אפילו סיפר את הסיפור של פילזנר אורקל לאחד החברה הצעירים. בלי להעליב, לרוב הברמנים אין יותר מדי מושג בבירות. רשימת הבירות בזמן הביקור כללה: סט. ברנרדוס (מספר סוגים), גוסר (כהה ובהירה), או'הארה, בריגנד IPA, מרדסו, קאסטיל (מספר סוגים), פילזנר אורקל, בישוף דופלבוק וקלר, אדלווייס (כהה ובהירה), סטארופראמן (לאגר וכהה), לינדמנס (מספר סוגים), גולדסטאר, מכבי (כן!), היינקן ועוד…

בית המרזח הוא הבר היחידי בארץ עם חדר קירור נפרד לחביות הבירה. החביות נמצאות בקירור ולא מתחת לבר, ומחוברות בצינורות לברזים שעל הבר. לדברי הברמן, זו הדרך הטובה ביותר לקבל בירה בטמפרטורה הנכונה. אחרי עוד סיבוב בירות קצר, הפקדתי את המפתחות אצל אשתי וביקשנו חשבון. אח… בית המרזח, אם רק היה קרוב יותר לתל אביב….

עוד תמונות כאן.

לחיים, דרור.

18 במרץ 2009

פסטיבל הבירה ה 3 ב"שר המשקאות"

תחת הנושאים בירה, דרור טרבס — b-e-e-r בשעה 22:00

ביום שישי התקיים פסטיבל הבירה ה 3 בחנות שר המשקאות. הגעתי לשם בסביבות תשע בבוקר, אחרי שישנתי רק 5 שעות בלילה. הדוכנים עדיין לא הוקמו, ובכלל היה נראה ששום דבר מלהיב לא עומד להתרחש. יצאתי והעברתי שעה באיזור, הצטערתי שלא חזרתי לישון איזה שעה בבית אחרי ששמתי את הילדים בגן.

שעה מאוחר יותר עדיין עבדו על תליית שלטים וכרזות בחוץ, אבל בפנים כבר התחילו העניינים להתחמם.

בכניסה מוקם דוכן של קרומבכר. אפשר היה לטעום את הפילז והדארק. טעמתי את הדארק. הבירה הייתה כהה, לא מרה ,קלה מאוד לשתיה (4.3% אלכוהול) ואפילו הזכירה בירה שחורה. גם שחר הרץ (בירמאסטר) טעם ונראה מרוצה. מבשלת קרומבאכר נוסדה ב 1803 בצפון מזרח גרמניה. המבשלה מפורסמת בעיקר בזכות הפילז, בירת פילזנר החייבת את הצלחתה לסוד שמור בקפידה במתכון הבירה (כמובן ע"פ חוק הטוהר הגרמני מ 1516) ומרכיבים באיכות מעולה.

פנימה יותר ניצב דוכן של נורמן פרמיום שבו אפשר היה לטעום שימיי, סט. ברנרדוס ושאר בירות חובה לכל חובב בירות איכות. כל מי שקנה 4 בקבוקים קיבל כוס סט. ברנרדוס מתנה.

 

מעט ליד, עמד שלום שלו, יבואן בישופ בישראל עם חבית קטנה ומזג טעימות של הבישופ דופל בוק, בירה כהה עם 9% אלכוהול. מבשלת בישופ הינה מבשלה גרמנית פרטית הקיימת כ 200 שנה ויחודה הוא איכות המים המשמשים לבישול הבירה. שלום מספר גם על תהליך יצור מוקפד ועל מרכיבים מובחרים שבשימוש המבשלה. בשלב מסוים החל שלום להעיף תחתיות בירה של בישופ, כמו פריזבי בכל החנות לתדהמתם של כל הסובבים.

בצד השני של החנות נמצאו שני דוכני בירה: גרולש וקאסטיל שבניהם דוכן של שוקולד בלגי, שלא טעמתי. בדוכן גרולש חולקו עטים, אוזניות ושאר קישוטים הנושאים את לוגו גרולש לכל מי שקנה בירה. בדוכן קאסטיל נטעמו קאסטיל בלונד ורוז'.

 

 

בלי קשר לפסטיבל, אני מבקר בשר המשקאות לפחות פעם בשבועיים. בכל הקשור לבירה (והאמת גם למשקאות אחרים), שר המשקאות הוא המקור למבחר עצום מכל העולם, גם במהדורות מיוחדות, גם במארזים הכוללים כוס ובדרך כלל התחושה שלי שם היא של ילד בחנות צעצועים…

יצאתי משם ב 11:00 כדי להוציא את הילדים מהגן עם שלל; כוס חצי ליטר של בישופ, כובע של קרומבכר וחיוך על הפנים.

עוד תמונות כאן.

לחיים, דרור.