בשבוע שעבר הייתי שוב באמסטרדם, בערך חודש אחרי הביקור הראשון. מייד עם הנחיתה הבחנתי בשינוי משמעותי, כבר לא קר! כלומר, הטמפרטורה ביום היא 15-16, עם הבלחות של שמש מדי פעם. זה אולי נשמע קר לאוזניים ישראליות אבל זה אומר שיכולתי לטייל בעיר בלי הציוד הקבוע של מעיל+כפפות+מכנסי גטקס+כובע צמר+מחמם צוואר. אני לא היחיד שהבחין בשינוי הזה, גם המקומיים והמארחים שלי העדיפו לסיים את ימי העבודה מוקדם יותר ולהספיק לתפוס קרן שמש מאוחרת. כשרשמי הביקור הקודם עדיין טריים בראשי וקוראי הבלוג אל מול עיניי, חיפשתי מקומות בהם לא ביקרתי בפעם שעברה, ואפילו מצאתי.
במלון בו ישנתי מזגו, פרט לבירות הסטנדרטיות, בירות של מבשלת בוטיק מקומית בשם Brouwerij 't IJ. למבשלה בירות בסגנון בלגי ותווית מצוירת של בת יענה, ביצה ותחנת רוח ברקע. אחרי בירור קצר באינטרנט, הייתה לי הכתובת, מרחק לא גדול מהמלון. עכשיו רק נותר לי למצוא זמן פנוי לביקור.
לא רחוק מהמלון בו ישנתי בביקור הקודם שלי בעיר, נמצא בר בירות בשם In de Wildeman (האדם הקדמון?). מכיוון שהיה ממש קרוב למלון, דחיתי את הביקור בו עד שכבר לא נשאר לי זמן לכך. הפעם ביקרתי בו כבר בערב השני. זהו בר בירות עם 17 ברזים ויותר מ 200 בירות מבקבוק. רובן הולנדיות ובלגיות אבל גם מעט אמריקאיות ואחרות. התמונות במקום ומספר חביות עץ בפינת הבר סיפרו כי במקום שכנה בעבר במשך שנים רבות מזקקת ג'ין. הבירה הראשונה שלי היתה IPA של מבשלת Wild Goose ממרילנד, ארה"ב (יש להם את האתר הכי קטן שאני מכיר, רק תמונה אחת) שהיתה טובה, אבל לא טובה מדי, אח"כ הובגובלין, אייל חום אנגלי עם 4.5% שהיה מאוזן וקל לשתיה ולבסוף, בהמלצת המקומיים, כוכבת הערב. Christoffel Bier, בירה לאגר הולנדית בצבע בלונד עם מרירות מושלמת בזכות ה "Double Hopped" – תוספת נדיבה של כשות מסוג Saaz . הבירה זכתה בעבר מספר פעמים בתואר "הבירה הטובה ביותר מהולנד".
באמסטרדם יש שתי חנויות בירה רציניות, The Cracked Kettle, בה ביקרתי בפעם שעברה ו De Bierkoning. החנות השניה נסגרת בשעה 19:00 בכל ערב, מה שמנע ממני לבקר בה בפעם הקודמת. אמרתי כבר שהולנדים העדיפו לסיים את יום העבודה מוקדם ?
בחנות (המון, אבל המון) בירות, מסודרות במדפים לפי ארץ המוצא. יש שם בירות הולנדיות מקומיות, מבחר ענק של תוצרת המדינות השכנות – בלגיה וגרמניה, בירות ממדינות סקנדינביה – שבדיה, נורווגיה ודנמרק (כולל בירות שראיתי לפני כן רק בשוודיה), בירות מאנגליה וארה"ב. בחנות מוכרים גם כוסות ומעט חולצות בירה ובנוסף, יש בה חצי קומת מרתף עבור בירות למביק וסיידרים בלבד. ההרגשה בחנות היא כמו בסניף של בלוקבאסטר (במובן הטוב), המבחר ענק ואפילו יש המלצות שבועיות של הצוות.
ביקשתי המלצות עבור IPAs מקומיות (אין כל כך הרבה) וביחד עם עוד שתי בירות אמריקאיות (Left hand – Sawtooth Ale ובירה עונתית DOGtoberfest של Flying dog) סיימתי את הקניות לארץ.
בערב האחרון נסעתי לבקר במבשלה של Brouwerij 't IJ. המבשלה ניצבת ליד תחנת רוח הולנדית מסורתית, כשבצילה גן בירה קטן. השעה היתה כמעט חמש בערב, מזג האוויר היה נעים והגן היה מלא הולנדים שקפצו לשתות בירה אחרי יום עבודה, בדיוק כמוני. המקום מוכר רק בירות של המבשלה (Brewpub) והמבחר כלל Plzen - פילזנר עם 5%, Natte – בירה בסגנון דובל בלגי עם 6.5%, Zatte – בירה סגנון טריפל בלגי עם 8%, IJWit – בירת חיטה הולנדית עם 7%, Columbus – בירה חזקה (סגנון לא ברור) עם 9%. המוזגת הציעה לי IJWit, לקחתי. למרות היותה בירת חיטה היא היתה טובה, עם מרירות מורגשת. תוך כדי השתייה, דיברתי עם המוזגת ושאר הצוות שהיו מאוד נחמדים בהתחלה.
שאלתי על פשר התווית. שם המבשלה (IJ) נשמע דומה למילה ביצה בהולנדית, ומכאן בת היענה, לה הביצה הגדולה ביותר. שאלתי אם אפשר לסייר במקום, אבל נעניתי בשלילה. סיורים נעשים רק בימי שישי. בשלב זה הייתי מוכן לבירה נוספת. אחת מה Zatta או ה Natta לא היו, אז ביקשתי Columbus, בתקווה שזהו פייל אייל, סגנון אמריקאי אהוב. עכשיו הם כבר היו פחות נחמדים וביקשו שאעמוד בתור… לא ויתרתי, המשכתי לדבר עם בעל המבשלה, שעמד מאחורי הבר ושתף כוסות. הוא סיפר שהם מבשלים פעמיים – שלושה פעמיים בשבוע, כל אצווה (באץ') של 2000 ליטר, בעיקר פילזנר, אבל גם Natta. כשסיפרתי ששתיתי את הבירה במלון, הוא שאל אם יש במלון היינקן, כי היינקן הם המפיצים של הבירה בבקבוקים באמסטרדם. השיחה עזרה ומזגו לי Columbus, שהתגלתה כלא פייל אייל אבל הייתה טובה. אחרי שתי מנות גבינה וביצה קשה (זה האוכל היחיד שהיה שם), כמה תמונות והטלת מימיי, המשכתי בדרכי.
מקום אחד שאליו כן חזרתי היה Beer Temple ,בר הבירות האמריקאיות – אין הרבה מקומות באירופה עם מבחר בירות אמריקאיות כזה. הברמן הפתיע וזכר אותי, אפילו זכר שאני מישראל. המקום היה די ריק, "מזג האוויר מבריח את כולם לטייל ברחובות" אמר "אף אחד לא רוצה לשבת במקום סגור". אחרי שליש Doogie style של Flying Dog, פייל אייל אמריקאי, עם dry hopping בכמויות ענק, הגענו לדבר על ישראל, יהודים ו… פסח. את זה שאנחנו אוכלים קרקרים (לך תסביר מה זה מצה) במקום לחם במשך שבוע, לקח לי רבע שעה להסביר. אבל כשהגעתי לחלק שגם בירה אסורה בשבוע הזה, הוא היה בטוח שאני משקר. אחרי עוד קצת הסברים על למה בירה היא חמץ (היא עשויה משעורה) הוא השתכנע. "אבל כל זה מתחיל בשבוע הבא", הרגעתי אותו וסגרתי את הנושא או כך לפחות חשבתי. "יש לי משהו בדיוק בשבילך", אמר והסתובב, "בירה מאורז" אמר והראה לי בקבוק. הבירה נקראת סמוראי והיא של מבשלת Great divide מדנוור. זו בירת אייל בהירה, לא מסוננת וקלה לשתייה. האורז, קראתי אח"כ באתר של המבשלה, הוא תוספת לשאר המרכיבים, אז כשרה לפסח לצערי היא לא.
כשביקשתי חשבון ועמדתי לצאת נתן לי הברמן עוד בירת סמוראי לדרך, "על חשבון הבר". הבטחתי לו שאם או כאשר אשוב לאמסטרדם אביא לו בירת בוטיק ישראלית. נפרדתי לשלום, יצאתי לרחוב והחלטתי ללכת ברגל עד למלון. במזג אוויר כזה, זה פשוט כיף.
עוד תמונות של בירות (beer porn) פה.
תחזיקו מעמד, עוד יומיים חוזרים לשתות בירה,
דרור.
