יין

טעימת פאנל: פינו נואר ישראלי

אחת השאלות המעניינות את חובבי היין בישראל — וכתוצאה מכך גם אחד הויכוחים הניצחיים — היא שאלת הפינו נואר: מתאים לארץ או לא? ערכנו טעימה לאורך ולרוחב, והנה כמה מסקנות

ראשית, זהו ללא ספק אחד הענבים שמספק לייננים וחובבי יין כאחד את האתגרים הגדולים והברורים: לייננים ולכורמים — גם בבורגונדי — מהווה הפינו נואר אתגר בגידול ובויניפיקציה. הענב ותיק וקדום, ויש ממנו קלונים רבים, שמתנהגים באופן שונה ממקום למקום, מפיסת אדמה אחת לשניה ומיקב ליקב. בבורגונדי הוא מבטא בעיקר את הטרואר (האישי, כמעט) של יצרן היין, יותר מאשר כל דבר אחר.

הרבה מדברים על "מאפייני הזן" של הפינו נואר, אבל קשה להגדיר אותם: זהו ענב בעל צבע צלול ולא עמוק יחסית, מתיקות מסוימת וטאנינים לא חזקים במיוחד. באקלים קריר הוא יפגין ארומות של פרחים, לצד מנטה, עגבניה ושמיר. אחרי כל אלה הוא יוציא משהו עשבוני ואז דובדבנים אדומים. בעולם החדש, ובעיקר, בעצם, בעולם ה"חם", הוא יהיה יותר "בשל", חלק ופרחוני, והרבה פחות ירוק ועשבוני.

הפינו נואר מקבל בקלות ארומות אנימליות וטחובות לאחר יישון ארוך בבקבוק. אפשר אז להבחין בבוקה של פטריות וטחב, לעיתים קרקעית יער לחה.

האם כל אלה נמצאים ביינות פינו נואר ישראלים? האם "שווה" לגדל ולעשות פינו באזור החם כל כך שלנו? בארצות הברית, ובמקומות רבים אחרים, נדדו ייננים ובעלי יקבים לאזורים קרירים יותר כדי להיות קרובים לאתגר ולעניין שמספק הפינו נואר. אורגון וניו זילנד הלחות והטחובות לעיתים, ומצד שני, למרות זאת, גם סונומה, בקליפורניה. ואם בסונומה אפשר, אז למה לא, בעצם, אצלנו?

הטעימה שלפנינו היא בהחלט לא שגרתית. אין בה הפעם הרבה יינות, אבל אנחנו מאמינים שיש בה מרבית היינות שיכולים להיות בארץ, מכל היצרנים שמייצרים פינו נואר באופן סדיר.

מלבד פינו נואר של לטרון, השתתפו בטעימה יינות של יקב תשבי, הרי גליל ויקבי רמת הגולן, וכן בקבוק בודד של יקב ויתקין — הצעיר ביקבים, שמייצר יין זני מזן זה. באשר ללטרון, בקבוק 2005 שרכשתי לצערי רק אחרי הטעימה היה חומצי מאוד, אבל לא נעדרו ממנו לגמרי מאפיינים זניים: הוא היה צלול ובהיר, כמעט ללא טאנינים ומעט פלוראלי ובעל דובדבנים אדומים, שנמשכו גם בפה. שווה לציין שהנזירים מייצרים כבר הרבה מאוד שנים יין מזן זה, אולי יותר מכל אחד אחר בארץ. הבעיה שלהם, כמובן, היא איכות הפרי ויכולות הייצור ביקב העתיק שלהם.

בתוך הטעימה, מדי כמה יינות, שילבנו יינות פינו נואר ממדינות עולם חדש: בקבוק מארגנטינה ושני בקבוקים מצ'ילה. לצערנו, אין היצע גדול של יינות עולם חדש מזן זה בארץ, וחבל: יינות אורגון (שפע יובאו לישראל), ניו זילנד ודרום אפריקה בהחלט חסרים כאן.

לא השוונו את היינות הישראליים ליינות בורגון. מה שמסתמן מהטעימה הוא שהיינות הישראליים — ברמות המחיר שלהם — נותנים תמורה טובה והוגנת למדי. יינות בורגון במחיר דומה לא בטוח שהיו מקיימים את המשוואה.

אז מה הסיכום?

אפשר פינו נואר בישראל, בהחלט. עשוי היטב, עם ענבים צפוניים ככל האפשר, הוא נותן תוצאות מהנות ומעניינות. במיוחד מעניינות תוצאות היין של שנת 2002: באופן פרדוקסלי אולי, דווקא השנה הזאת היתה טובה יותר לזן הזה מאשר 2003, שהיתה מצוינת במושגי קברנה סוביניון/מרלו. למה? את זה נשאיר לייננים לחקור...

שגיא קופר

הטעימה התקיימה גם הפעם בחדר הטעימות היפה של טיב טעם, סניף ראשון לציון מזרח (בית דגן). הרבה תודה ל דוד ביטון , מנהל מחלקת היין של הסניף, על כל העזרה שהוא מגיש לנו, על הארוח, הארגון והסידור המופתיים.

תודה מיוחדת הפעם גם לאנשי היקבים השונים שהוציאו עבורנו יינות מהארכיונים והמחסנים, ובמיוחד לדבי שהם, מיקבי רמת הגולן.

השתתפו בטעימה, לפי סדר א-ב:

אבי בן עמי — אתר סומליה, אשכול הזהב

איתי ספיבק — LTD, יעוץ למסעדות

אנשיל פפר — עיתונאי, בעל טור "יין לשבת" ב"בקבוק"

דוד ביטון — טיב טעם

יאיר גת — עיתונאי יין

יובל גילון — מרכז המשקאות, ראשון לציון

ניר כרמלי — מנהל שיווק, ישרוטל

שי שגב — עיתונאי יין

שגיא קופר — עיתונאי יין

--------

ויתקין פינו נואר 2005

צבע אדום דובדבן עמוק. ארומה מעט מעושנת, קצת פרחונית, מלווה בנואנסים ירקרקים ומנטוליים. גוף עדין, רך ומשיי, עם סיומת קצרה. מעט מרירות, טאנינים מאוד רכים. זהו יין אופייני לזן, לשתיה עכשיו. ציון: 85.

Catena Zapata Alamos Pinot noir 2005

סגול בהיר, צלול, ורוד בשוליים. ארומות שוקולדיות, קצת אלכוהולי. משהו לא טרי מסתמן ביין, קצת בשל אולי מדי. גוף בינוני, מעט עור אולי, אלכוהולי גם בפה. זהו יין בינוני, עם משהו מעט בעייתי באף ובאיזון. יין לא בולט; בינוני. ציון: 84. יבוא מארגנטינה: הכרם.

Carta Vieja pinot noir 2005

חום בהיר, קצת חלודה, צלול בקצוות. אף פרחוני, מעט ירוק. ארומות של ריבת פרי שחור עם משהו ירקרק. טעם לא ברור שמזכיר אצטרובלים ושרף אורנים מצד אחד, פומלה והדרים - מצד שני. למרות הציון הסופי הבינוני, יש מי שמצאו ביין דווקא עניין ומורכבות. ציון: 81. יבוא מצ'ילה: י.ד. עסקים.

תשבי פינו נואר 2004

צבע כתמתם, נוטה מעט לחום, עם צלילות יפה ונעימה. באף מרגישים פלפל שחור, מעט אדמה רטובה, עור. בפה חמיצות דומיננטית יחסית, עם טעמי קליה. מעט מרירות, וברקע - פרי שחור בשל. יין טוב ומורכב למדי ללא פוטנציאל התישנות מיוחד. ציון: 85.

הרי גליל פינו נואר 2004

בורדו סגלגל, אטום יחסית ליינות אחרים בטעימה זאת. באף אפשר להרגיש בהרבה השפעות של עץ: קליה, קינמון. לצד אלה יש גם פרי שחור, ריבת פטל. הרושם הכללי הוא שהיין אינו אופייני לזן. בפה, תחושת הגוף בינונית, רמיזה של מתיקות, כשבאופן כללי הגוף וטעמיו מתאימים לאף. זהו יין בעל עפיצות חזקה, טעמי וארומות פרי, אבל משהו בו לא "מסתדר", ובודאי שלא עם פינו נואר. ציון: 84.

Carta Vieja Organic Pinot noir 2004

אדום כתמתם בשוליים; יין צלול עם מופע יפה. אף מרשים למדי, ושונה לחלוטין מכל היינות האחרים: למעשה היין הפגין ארומות שהזכירו יין לבן - סוביניון בלאן, ממש. לצד עשב ירוק אפשר היה בנקל להבחין גם בפטל ובפרי שחור טרי. מאוזן יפה, חמיצות וטאנינים טובים, מורגשים אבל לא מפריעים. היין לא בהכרח אופייני לפינו נואר, למרות שיש בו ירקרקות, אבל הוא עשוי היטב, מעניין ומהנה. ציון: 86. יבוא מצ'ילה — י.ד. עסקים.

תשבי פינו נואר 2003

אדום כתמתם. באף, ניכר שהיין כבר בסוף דרכו: הוא בשל ומאוד "פורטי" במבט ראשון, אחר כך יוצא פרי, אבל מעט. בפה ניכרת תחושת של קלייה - עץ - קצת קרמל, שזיף מיובש. ציון: 78.

יקבי רמת הגולן ירדן פינו נואר 2003

אדום עמוק, צלילות יפה. ריח פינו נוארי טיפוסי, עם עור, פלפל ירוק. אלה מלווים בתבלינים ופלפל שחור. בפה - גוף בינוני עד קל, עם תבלינים שמתאימים מאוד לאף ומלווים אותו. מורגשת חמיצות, שמלווה פלפל שחור שאינו אופייני. יין עשוי טוב, לא כל כך אופייני לפינו, בסופו של דבר, אלא מזכיר יותר קברנה סוביניון או מרלו. עולם חדש, ללא ספק. טוב ופירותי. ציון: 85.

הרי גליל פינו נואר 2003

אדום כהה למדי, מעט כתום רעפים בשוליים. בסך הכל הודגשו ארומות "אדמתיות" ואנימליות, יותר מהכל: אדמה רטובה, עור, ריקבון. אחר כך יצאו ארומות הקליה השונות, וניל ושוקולד, קרמל ועוד. בפה היין חלק ומשיי, עם סיומת רכה. מורגש פרי - יותר מאשר באף - וטאנינים מעטים, שמשתלבים ביין בצורה טובה. זהו יין עדין ומאוזן, נעים. יש לשתות אותו עכשיו. ציון: 85.

הרי גליל פינו נואר 2002

אדום-חום; צלול. יין בוגר ויפה. באף, אנימליות וברט ניכרים ובולטים, ועושים את היין מעניין מאוד. אחר כך עשבי תיבול, שוב עץ ישן ולצד כל אלה פלפל ירוק ופירות יבשים. גוף בינוני, מתאים לאף, עם תחשת פלפל. מאוזן, עם חמיצות עדינה וטובה עם הרבה פרי טרי, שחור. יין בעל מתיקות קלה, נעים, רך ומאוזן. הוא מתאים מאוד לשתיה עכשיו, ויתאים מאוד למאכלי עוף קלים. ציון: 87.

יקבי רמת הגולן ירדן פינו נואר 2002

שוליים בעלי גוון טרקוטה. באף ניכרים ריחות של קליה, פירות אדומים ובשלים, אבל גם אנימליות ואדמה. בפה תחושת חמיצות עדינה מאוד אך מאוזנת היטב, עם טאנינים רכים. הרבה פרי שחור טרי עם מרירות קלילה. זהו יין ארוך ופירותי, מעניין, עם טאנינים מאוזנים ולא עוצמתיים מאוד. המתיקות שכן יש ביין תומכת במאפייני הזן הרגילים. יין טוב מאוד, שיתאים למאכלים שמנים יחסית, כמו פאטה כבד ומאכלי אווז/ברווז. ציון: 88.

יקבי רמת הגולן ירדן פינו נואר 1999

אדום בורדו כהה, צעיר (ומפתיע). האף עתיר ארומות של פלפל שחור, עלי דפנה, פירות יבשים, תבלינים, מלווים היטב באנימליות. בפה היין טוב, אבל יש בו משהו מהישן מדי. אחרי זמן, הוא מגלה פטרוליות ומינרליות, פירותיות ואורך, והוא מעט מתקתק. זהו יין בהחלט מפתיע - הפאנל לא ידע מה שנת הבציר: הוא בעל סיומת ארוכה, עשיר, וגם אם הוא נוטה לחמיצות מסוימת, הרי שהיא עדינה והוא עדיין מהנה וניכר שהוא עשוי היטב. ציון: 87.

‏21/02/2007

הוסף תגובה

הדפסה

שלח לחבר