יין > ארועים > תחרויות ותערוכות

יין כיד המלך שלמה

עמית יריב היה בסוף השבוע שערך מלון ישרוטל המלך שלמה אחרי תחרות טרהוינו. רק קצת ברנדי, וכמה טיפות של ערק. שמץ גבינה וכמה טעימות של יין היו שם. האמנם?

תחרות היין הבינלאומית "טרה וינו" הסתיימה בארוחת גאלה חגיגית שהתקיימה ב-12/11/08.

מקורות יודעי דבר (שהיו שם) מספרים על חינגה של אוכל משובח וכ-13 סוגים שונים של יין, שהותאמו בדיוק למנות שהוגשו. אבל אנחנו, כלומר – המשפחה הלוחמת בהרכבה המלא – חגגנו באותו הזמן את יום הולדתו ה-30 של אבי השבט, הלא הוא ע' סניור.

יום הולדת או לא, לא אנשים כמונו יוותרו על ההזדמנות לשתות לצד הגדולים מכולם, ולכן ביום ה' שלמחרת עשינו – החצי הטוב שלי ואני – את הדרך לאילת, רון בלב ועט בכיס. במלון ישרוטל המלך שלמה באילת, שאירח את תחרות טרהוינו זו השנה השנייה, המשיכו עם ה"שוונג" של התחרות בסוף שבוע שכולו יין ואלכוהול, והציעו לאורחים שפע של סדנאות, טעימות ובעיקר – מפגשים בלתי אמצעיים עם "התעשייה".

לפני ההמשך, אני חייב הצהרה חד-משמעית: החצי הטוב שלי נשארה ערה כל הנסיעה: גם לאילת וגם בחזרה. כנראה שמה שכתבתי עליה באחת הכתבות הקודמות השפיע עליה כל כך, שהיא פשוט סירבה להירדם. את הזמן שהתפנה, היא ניצלה (בחלקו לפחות) להוכיח לי שהיא לא ישנה, לא נרדמת, לא מנמנמת ולא מנקרת. אה, כן. ולהתווכח איתי על התוכנית המוזיקלית של הנסיעה.

לאחר שהתמקמנו במלון (התארחנו במלון אחר, לא במלון המארח את הכנס, וחבל), יצאנו לארוחת ערב ב" לה קוצ'ינה ", מסעדה איטלקית אילתית. למרבה ההפתעה, המסעדה (שבכל הפעמים הקודמות שחלפתי על פניה נראתה לי כמו מלכודת תיירים קלאסית) התבררה כבחירה מוצלחת מאוד: שירות יוצא מהכלל – אדיב, סבלני ובלתי מציק בעליל; תפריט יינות מרשים, עם מגוון לא רע בכלל של חצאי בקבוקים (בחרנו בקיאנטי רופינו, שעמד היטב בציפיות); שפע של מנות צמחוניות (כן, גם החצי וגם אני לא אוכלים בשר), ומחיר שמאפשר לאכול בלי שהאוכל ייתקע בגרון.

האירוע הראשון במסגרת סוף השבוע שאחרי טרהוינו , שבו השתתפנו, היה ערב שזכה לשם "גברים בענבר", ועסק במשקאות אלכוהוליים המבוססים על ענבים ואינם יין: ברנדי, ערק ויינות מחוזקים (פורט, מדירה, שרי וכו'). אחרי כמה כוסות ברנדי וערק, ולצד סיגרים, התחיל הערב להזכיר יותר ערבי שירה בציבור (רק בלי השירה, כמובן), שבו המנחה והקהל מחליפים הלצות.

למרבה המזל, צפינו את הנולד. מהמלון שלנו (שהיה בעיר ולא במתחם המלונות) יצאנו ברגל, וחזרנו במונית. זה היה רעיון טוב, כי בחישוב פשוט, נדמה לי ששתיתי בערך חצי בקבוק של ברנדי ועוד כמה כוסות ערק. מיותר לומר שישנתי טוב.

את הבוקר ביום שישי פתחנו ב"בית הפתוח", מפגש טעימות של שמונה יקבים (יקב פעמון, רקנאטי, תבור, ברקן, שילה, אסיף, כרמל, בן חיים, טפרברג ובנימינה ), שהציגו מבחר מהיינות הזוכים שלהם. פרט לאלה הוצב במקום דוכן של גבינות משק צוריאל , ושף הבית ברק חי-חורש , שהציע סדנאות אד-הוק של התאמת גבינה ליין, או במקרה שלי – לערק. מפתיע לגלות כמה משתנים הטעמים על פי השילוב שבין הגבינה לבין המשקה. ואולי זה מפתיע רק אחרי הכוס השלישית.

משם המשכתי (הפעם לבדי, החצי פנתה לתחביב אחר שלה – קניות) ל"טעימת שופטים" מודרכת. על הבמה היו ארבעה משופטי התחרות. באולם – המשתתפים באירוע הטעימה המודרכת.

כל אחד מהמשתתפים קיבל טפסים זהים לאלה של שופטי טרהוינו , והתבקשו לדרג שורה של יינות בטעימה עיוורת. לאחר מכן, הציג אחד השופטים את ניתוח היין, ונערכה השוואה עם דירוג הקהל. הסדנה הזו נתנה לקהל את האפשרות להבין מה "שווה" דירוג תחרותי, ועד כמה משפיעים שיקולים של טעם סובייקטיבי על הניקוד.

אבל גולת הכותרת של סוף השבוע כולו, והסדנה האחת שבשבילה היה שווה להרחיק עד אילת, הייתה סדנת ההתאמה בין יין לאוכל. היא נפתחה בניתוח תפריט ארוחת הגאלה מפי השף מישל בן-שטרית , השף הראשי של ישרוטל המלך שלמה וישרוטל אגמים , האיש שמאחורי תכנון הארוחה. ואל ייקל הדבר בעיניכם: לתכנן ארוחה למיטב אנשי היין וגורמה, ועוד לכאלה ששופטים יין ומבקרים אותו היא משימה לא קלה (ואם לשפוט לפי הדיווחים – השף מישל עמד בה יפה).

ואז עלה לבמה ברק חי-חורש, השף הראשי של קבוצת קוקה-קולה (ושל מחלבת צוריאל, השייכת לקבוצה). במופע מרשים של וירטואוזיות מקצועית, הדגים השף ברק (עם הופעת אורח של מוקי וינשטוק, כיום ביקב תבור ) כיצד להתאים את היין לגבינות, איך מרכיבים פלטת גבינות מאוזנת, ומהם העקרונות המנחים בהגשת שני המאכלים האלה זה לצד זה.

האולם היה מלא מפה לפה, הגבינות היו מרשימות ביותר, והיינות – נו, טוב. מה אפשר לומר על היינות? נאמר רק שכשקינחנו את הסדנה, בכוסית של " גרנד סברה " היינו מאושרים מאוד. עכשיו נשאר רק לחזור הביתה, צפונה, ולמשרד.

סוף שבוע של יין טוב בישרוטל המלך שלמה , חברה נעימה ומזג אוויר מצוין. אפילו אילת נראתה טוב מתמיד.

הבלוג של עמית יריב "בשותים ובעקרבים" נמצא בכתובת ay1976.blogli.co.il.

16.11.2008

הוסף תגובה

הדפסה

שלח לחבר