יין

יין לסופ"ש: בין סירה לשאטונף

שי שגב על יין שאטונף דו פאפ, בטור בכורה ב"בקבוק"

שטונף דו פאפ היא נפת היין הגדולה והחשובה ביותר של מחוז הרון, והראשונה אשר יוסדה באזור (בשנת 1932). הכרמים מקיפים את העיירה ששוכנת על הגדה המזרחית של נהר הרון. אזור הגידול מכיל סלעי קוורץ, חצץ, חלוקי נחל אדומים מקרקעית הנהר, חמר וחול; כל אלה עוזרים לבקרת לחות טבעית בכרמים.

על-פי התקנים המקומיים, מותר לגדל עד 13 זני ענבי יין, אך הגרנאש שולט בכ-80% מיינות האזור. עם זאת, בהחלט ניתן לחוש גם בסירה (שאותו חיפשתי ומצאתי בבקבוק שטעמתי), אך גם מורבדר. זנים נוספים שניתן להיתקל בהם בחלק מן היינות: סנסו, קונוואז, טרט שחור, בורבולאן, מרסאן, פיקרדן, מוסקרדין, ואקארז ו-פיקפול. גרנאש וסנסו מעניקים ליין עוצמה וחמימות, מורבדר וסירה מעניקים מבנה, צבע, רעננות ותוחלת חיים.

יינות האזור הטובים נעשים ביבולים נמוכים תוך ריכוז טעמים בפרי. היינות האזוריים מוגדרים כעשירים, אקזוטיים ובעלי יכולת יישון (אם כי לא רציף, יש עליות וירידות, כך שקשה לזהות מתי ה"שיאים" ביינות שטונף).

ממגוון היינות שטעמתי, בלט היין הבא:

Domaine Bois de Boursan , Châteauneuf-du-Pape, cuvée Félix 2005

אבות אבותיו של ז'אן ורסינו הגיעו מפיימונטה, איטליה. בשנת 1955 הוא החל לייצר יין בשטונף דו פאפ. כיום, בנו, ז'אן-פול ורסינו, מתפעל את הדומיין. היינות נעשים מ-16 הקטר של שטונף דו פאפ ברמת AOC, שמתוכם רק שישה הקטר בשכירות. 27 נוספים פזורים סביב נפת היין. רוב הגפנים בנות 40-100 שנים.

ממבחר היינות הלבנים והאדומים הנעשים ביקב, החל מ-1998 מיוצר בציר ייחודי (קווה) הנקרא על-שם פליקס (סבו של היינן), ונעשה מ-65% גרנאש, 20% מורבדרה והשאר סירה וזנים נוספים. היין מתבגר בחביות עץ קטנות למשך 18 חודשים, והוא מהווה כ-10% מסך התוצרת - סה"כ נעשו 500 ארגזים.

טעימת היין הייתה בהחלט חוויה יוצאת דופן ומודגשת: שחור ו"לעיס", אך עם עפצנים (טאנינים) בשלים ועגולים, המדגישים את דובדבני היער השחורים, משחת תאנים, קפה ולקריץ שחור. הסיומת מרמזת על חומציות עמוקה ועושר מינרלי. ניתן לשתות עתה, ולטענת היינן עד 2025.

סטיבן טנצר, International Wine Cellar, מגדיר אותו כבעל גוף מלא, עם טעם זפת החורך בגרון, בקר על הגריל, לקריץ שחור, אספרסו ורמזים למינרליות. הסיומת הארוכה והלעיסה מזכירה טעמי אפייה, אך היין בהחלט נגיש. יש לשתות אותו עד 2022. 91 נקודות

פאנל הטועמים של Wine Spectator, מגדיר אותו כאדום בהיר. אדמתי, פירות דובדבן ואוכמניות, ומתוחכם בזכות בשומת הפרחים המיובשים, והבשר המעושן. הוא מאוד מריח כשטונף. טעמי פירות בשלים מעניקים עומק ודיוק, יחד עם תיבול עשיר המעניק לו חיות. מאוד מרשים בסיומת, יחד עם עושר התבלינים והירק, אין שום דבר מודרני ביין הזה. 91 נקודות

אני יכול רק להסכים עם קביעת הנקודות של רעי המוזכרים לעיל. בעולם נע מחירו של היין בין 260 ל-309 שקל. בישראל, ג'יאקונדה, היבואנית, מוכרת אותו ב-337 שקל — מחיר הוגן.

עד לפעם הבאה שאפתח שטונף ייקח זמן. לא כל יום נתקלים במיטב השמות מן האזור כמו בוקסטל או טלגרף. אך באותה הזדמנות שיצאתי לחפש משהו אחד (סירה), והגעתי למשהו אחר (שטונף), זו בהחלט כברת דרך שהיה שווה לסטות ממנה.

סטייה נעימה.

שי שגב

?04/02/2010

.

הוסף תגובה

הדפסה

שלח לחבר