בהמגזין

יין וגבינות במצפה רמון

מכירים את "חוק שימור החופש"? עמית יריב גילה שגם בתור עורך דין מכובד, מדי פעם שווה להפר חוק...

מאת עמית יריב

חוק שימור החופש קובע, שעל כל יום חופשה שלקחתם באמצע השנה, לא בחגים או ביולי-אוגוסט הבלתי נסבלים, תידרשו לשלם חצי שבוע לפני יום החופשה וחצי שבוע אחריו. המשימות שהיו חשובות הופכות לדחופות, המשימות שהיו דחופות הופכות ל"לא יכולות לחכות עוד שניה", והתירוץ הרגיל של "אני רק בן אדם אחד, אני לא יכול להספיק הכל" מאבד את תוקפו, כי אם ידעת שלא תספיק הכל — איך יצאת לחופש?

לכן יציאה לחופשה באמצע השנה מחייבת בחינה מדוקדקת של ההצדקה לכך: האם הבילוי שבשמו יוצאים לחופשה הוא אכן מוצלח כל כך, שהוא שווה את הטירוף שיבוא בעקבותיו?

סוף שבוע של גבינות ויין במלון ישרוטל פונדק רמון הוכיח את עצמו כאירוע מהסוג שמצדיק, ועוד איך מצדיק, את הטירוף שבא בעקבותיו. הסיפור מתחיל מזה שבמלון המדברי החליטו לבדל את עצמם, ולמצב את המלון כמלון משפחתי וכפרי. מי שלא מכיר את המלון יופתע לגלות שמדובר בשני בתי שיכון שאוחדו, שופצו, ומאכלסים את אחד המלונות הנעימים ביותר בישראל. מי שמחפש כאן פאר והדר לא ימצא אותם, אבל מי שמחפש דירות אירוח גדולות יחסית, נקיות להפליא ונעימות מאוד, שירות ידידותי ואוכל משובח, וכל אלה במרחק קצר מאתרי נוף מדברי מרהיבים ביופיים, וגם מכמה אתרים קולינריים (פרטים מיד) — חייב לעצמו סוף שבוע בישרוטל פונדק רמון.

אנשי המלון הבינו שבמלון שלא נמצא במרחק נסיעה מקניון ללא מע"מ, ושאין בו צוות בידור (אגב, בשנת 2010 אמור להיפתח בפאתי מצפה רמון מלון נוסף מרשת ישרוטל, שאמור להיות מפואר במיוחד, ובו דווקא כן יהיה צוות בידור), כדאי להציע לאורחים פעילויות ייחודיות, ולכן בנו תוכניות לחובבי קולינריה. כך, מדי כמה שבועות, תוכלו למצוא במלון סוף שבוע המוקדש לנושאי קולינריה. אחד הלהיטים הגדולים של המלון הוא סופשבוע של גבינות ויין (השני הוא סופ"ש של בירה — עם מבשלות בוטיק!), שאליו הצטרפנו, החצי הטוב שלי ואני.

סוף השבוע הזה, שמתקיים בישרוטל פונדק רמון אחת לכמה חודשים, משלב שלוש הרצאות מקצועיות של רן בוק, שהוא כנראה המומחה הגדול בישראל לנושא גבינות, והרצאות מקצועיות של אנשי יין. בסוף השבוע שבו השתתפנו אנחנו, הופקדו על נושא היין אנשי המחלקה המקצועית של יקבי כרמל, בהנהגתו של המדריך הראשי של היקב, עמוס רביד. אין מה לומר, היה דיסקו.

הרצאות הגבינה לקחו את האורחים לסיבוב גבינות מסביב לעולם. רן בוק הסביר על תהליכי הייצור של הגבינות השונות, הראה תמונות, ולימד איך מבדילים בין גבינה עם עובש לסתם גבינה מקולקלת. שיאו של האירוע היה סדנה להכנת גבינות, שבה לימד בוק איך אפשר להכין גבינה בבית (אגב, בסדנה הבאה נשמח ללמוד איך מכינים גבינה בבית שגם תהיה טעימה).

עמוס רביד, לעומתו, הקדיש את ההרצאה הסדורה שלו (בשעה הבלתי-אפשרית של 16:30 אחר הצהריים ביום שישי, שהפילה את השלפשטונדה המסורתי חלל) לנושא הטרואר, וההבדל בין יינות על פי אזורי הגידול. גם כאן, מילת המפתח הייתה "טיול": התחלנו מיינות יקב יתיר בתל-ערד וסיימנו בגוורצטרמינר מכרם שעל בצפון רמת הגולן.

גם הערב לא יצא מקופח: בערב הראשון נהנינו מברנדי כרמל 100, שלמרות הצטנעותו של עמוס הוא ברנדי ראוי ביותר (בוודאי במחירו, כ-230 ₪ לבקבוק), ובערב השני — מ"כרמל וינטאג'", יין מחוזק בסגנון וינטאג' פורט.

היין דמוי הפורט התאים כמו כפפה ליד להופעת הג'אז המשובחת של איריס ועופר פורטוגלי, וכשהוספנו לזה את האירוע הפרטי שערכנו אחר כך, שני יינות קינוח ראש בראש: ירדן הייטס-ויין 1998 (שהבאנו מהבית לרגל יום הולדתה של החצי הטוב שלי) מול גוורץ כרם שעל 2007 מסדרת הכרם של יקבי כרמל (שניהם סיימו את התחרות בהצטיינות יתרה), אפילו לי לא הייתה מילה רעה לומר.

מסיבות כאלה ואחרות (בעיקר כאלה, אבל גם קצת אחרות) הברזנו מטיול הג'יפים לעומק המכתש, אבל לא ויתרנו, בדרך הביתה, על ביקור בשתי חוות בודדים על "דרך היין" באזור הר הנגב. בחוות נאות הצטיידנו בגבינה קשה ביין, בשני בקבוקי יוגורט עיזים ובשתי קופסאות גבינה צפתית עם בצל וסומק (אחת לנו, אחת להורים. זו של ההורים לא הגיעה אליהם — אימצנו אותה), ובחוות קורנמל הצטיידנו בשני חריצי גבינה (עדנה ותום) ובשלוש קופסאות יוגורט, למען הסדר הטוב.

חזרנו הביתה שבעים (לא אמרנו מילה על האוכל המשובח במלון), עייפים ומוכנים להסתער על השבוע הבא. ואז הגעתי למשרד, והשבוע הבא הסתער עליי. אבל זה כבר סיפור אחר.

עמית יריב הוא בעל בלוג היין "בשותים ובעקרבים".

צילומים: אריאל בשור

25.1.2009

הוסף תגובה

הדפסה

שלח לחבר