| ראשי |  |
אודות | הרשמה | |
לוח ארועים | |
פורומים | |
חנות | |
צור קשר |
|
|
מצפה אמנטל היינו בסוף שבוע של גבינות ויין, עם תוספת מבורכת של פעילות מדברית קלילה, זללנו ושתינו מעל לראש, ושרדנו כדי לספר לחברים. "סופשבוע על גבינות ויין ומה שבינהם בישרוטל פונדק רמון" מצפה רמון ליין נשמעים קשורים אחד לשני כמו האופרה הישראלית לאפס פילזנר. לא ממש מתחברים. זה נראה כאילו שחם שם מדי ורחוק שם מדי. הבעיה היא שזה הכל בראש, וסוף השבוע הזה, בפונדק רמון, הוכיח לנו בדיוק את זה. פונדק רמון הוא מלון כמעט משפחתי. כמה עשרות חדרים, שיש בהם יותר מהמטבחון מאשר מהג'קוזון. הכוונה שלנו היא שזהו מלון שיודע להציע יותר למשפחות ולמי שמתעניינים בנופש פעיל וטיולים, מאשר בחופש מסוג בטן גב. "יש לי מלון עם נשמה", אומר דודו בן ענת, מנכ"ל המלון, והוא מתכוון לזה שכל העובדים מרגישים מחוברים למלון "שלהם", שהאוכל במקום הוא אוכל ביתי והוא עשוי כדי לחמם את הלב והבטן, ולא כדי לחמם את האגו של הטבח הראשי. ואם מדובר בסוף שבוע של גבינות ויין, אז האוכל הוא מקום טוב להתחיל בו, לא? השף של המלון, פהמי, הוא בן למשפחה ירושלמית. שישה דורות בירושלים עשו כנראה את שלהם, ופהמי מגיש מטבח מאוד מקומי ואזורי. תבשילי קדירה ביין, לשון ברוטב, ירקות טריים ומאודים, רוסט ביף, שקשוקות וחריימה וגם ג'חנון מסורתי של שבת, מתערבבים אצלו באלגנטיות יוצאת דופן ויוצרים מבחר מצוין של אוכל ישראלי: שילוב של מזרח קרוב עם מערב הים התיכון וצפונה לו. נדיר במקומותינו, בהם התרגלנו כבר לראות מטבחי בתי מלון "יצירתיים", שהדבר היחיד שהם יוצרים הן מנות כבדות ששולחות אותך הישר למיטה, במקרה הטוב. למרות שפהמי לא מגיש דברים מיוחדים לסוף השבוע המיוחד, הרי שהוא דורש ממנו בכל זאת התארגנות מיוחדת. לב הארוע הן הגבינות. רן בוק, מנכ"ל חברת לה קרמרי, מספק את הגבינות, ומגיש שתי הרצאות, וסדנא מודגמת של ייצור גבינה ביתית ובישול עם גבינה. את הסדנא הזאת עורכים בשטח, במאהל בחניון בארות. פהמי והמטבח שלו מורידים את כל הציוד המתאים ובאחד מחלקי האוהל הגדול הם בונים מזנון גדול של גבינה וירקות, אנטיפסטי ומנות חמות. רן בוק – ואיתו איתי ספיבק, שף ומנכ"ל ריספקט, שהיא חברת יבוא ושיווק יין אחרי הסדנא ניגשים למזנון שבנה השף פהמי, טועמים ונהנים מגבינות של מחלבות ישראליות מייצגות: יעקובס, ברקנית וחוות הבופלו, מביצרון. תוך כדי ארוחת הצהריים המדברית נשלפים פתאום מאיפשהו ארגזים של אפס פילזנר קרה, והבירה הזאת - קלה ובהירה - שוברת את "רצינות היין" ונלגמת בהנאה על ידי כל הנוכחים. "תודה לאל לא יין," אומר אחד האורחים בחיוך, ואפילו מוקי ויינשטוק, איש רמת הגולן, לוקח ליד בחדווה בקבוק אפס. גבינה לחוד ויין לחוד במהלך סוף השבוע משולבות סדנאות טעימת יינות של יקבי רמת הגולן. את המגיעים למלון מברכים בכוס של ברוט – יין מבעבע של היקב, שהוא תוצר של 50% פינו נואר ו- 50% שרדונה. הפינו ליין זה בא מקלון בהיר יותר מהקלון שמשמש את היקב לייצור הפינו נואר האדום שלו. אבל את זה מגלים האורחים רק ביום השני... מוקי וויינשטוק, מנהל ההדרכה של היקב, מעביר שלוש סדנאות מצוינות. הטעימה הראשונה היא של יינות קינוח דווקא. "קינוח זה לא רק שוקולד," אומר ומוכיח וויינשטוק. הוא מטעים את הקהל בחמישה יינות קינוח לבנים: מוסקטו צעיר – קליל, בכהילות נמוכה (6%), קצת תוסס ומאוד פירותי. אחריו מוסקט – בציר 2004 – עם 14% אלכוהול. "זהו יין שמוסיפים לו ברנדי, וככה יוצרים יין מתוק וכהיל, למרות שלא מוצתה התסיסה," מסביר מוקי. הקהל מרחרח, מצקצק בהנאה בשפתיו וממשיך הלאה. "מה זה?" שואלת היושבת לידנו, "מאוד מתוק, אבל יש לזה ריח של אצטון!" "ששש," אומר בעלה, "שלא ישמעו אותך..." אצטון אולי לא, אבל ארומה אופיינית ויחודית יש לו בהחלט, לירדן בוטריטיס "סמיון אציל". היקב מייצר יין קינוח על ידי הדבקת ענבי סמיון בבוטריטיס, ומקבל יין בניחוחות אפרסק עשיר, אגסים ודבש. ממנו עוברים להייטסוויין – עוד יין קינוח מפורסם של יקבי רמת הגולן, שמיוצר על ידי הקפאת הענבים. "אייסוויין מלאכותי"? אולי, אבל מה שבטוח הוא שיש פה יין עשיר מאוד, גווירצטרמינר פרחוני וריבתי, ומאוד מאוד מרוכז. לא לפני שמוקי שמסיים בג'וקר (לא נגלה לכם מהו היין שמסתתר מאחורי סימן השאלה), הטועמים יוצאים מסוחררים ומכורים. "איפה יש להשיג?" היא השאלה, בניגוד ל"כמה עולה?" המסורתי... הטעימה השניה היא של יינות אדומים. בשש בערב של היום השני, אחרי טיול ג'יפים קצר, סדנת גבינות וארוחת צהריים ארוכה, עדיין יש לקהלנו כח ועניין להתייצב בסוכת המלון. סנג'ובזה, פינו נואר, סירה (2002), מרלו וקברנה סוביניון. רוב היינות מסדרת ירדן (גמלא – סנג'ובזה), וכולם נמזגים ביד רחבה ובחיוך. "זה בסדר לא לאהוב את היין הבא," אומר ויינשטוק, והוא מתכוון לפינו נואר. למרות זאת, ולמרות שהרוב המכריע של הקהל הוא בהחלט "חדש" בעניין, מעטים מאוד מעקמים את האף. את היום השלישי חותמים טעימה של הבלאן דה בלאן של רמה"ג – בציר 99' – והרצאה על גבינות העולם של רן בוק. גם אחרי 20 ומשהו שקופיות של גבינה יש כאלה ששואלים שאלות, מעירים הערה ומגלים בקיאות מפתיעה. לאורך כל סוף השבוע הוגשו גבינות המחלבות המיוחדות: תום וצ'דר, לצד יוגורטים וגבינות בסגנון פרמזן, עשויים חלב בופלה. סיכום? היה חסר לנו החיבור שבין יין וגבינה: קצת יותר מה מתאים למה ומה הולך עם מה היה יכול לעשות לנו רק טוב, וחבל שזה לא היה שם. מלבד זה? אין מילים. המחיר המלא לאדם בחדר זוגי הוא 1038 ש"ח וכרטיסי אשראי מסוימים מעניקים הנחות. המחיר הזה כולל שני לילות, שתי ארוחות בוקר, שתי ארוחות ערב מלאות, ארוחת צהריים, סדנת גבינות ובישול מודגמת, שתי הרצאות, שלוש טעימות יין, הפתעה מדברית אחת, טיול ג'יפים קצר וגבינה מעל לראש. בערב התקיימה הופעת ג'ז – אהרל'ה קמינסקי ושות' – ויש כמובן בריכה. שווה? נאמר ככה: בנובמבר מתקיים עוד סוף שבוע כזה.
|
(
| אלכוהול | בירה | קוקטיילים | יין | מגזין |  |
|
 |
תנאי שימוש באתר | פרסום באתר | דרושים |
|