בירה

פסטיבל הבירה במעברות

"קטונתי מלדעת אם יש או אין אלוהים, אבל נראה לי שאם יש מישהו שם למעלה אז הוא בטוח אוהב בירה." שירי שלנו מסכמת בקצרה את פסטיבל הבירה בבית היין מעברות

פחות מיממה לאחר שהשמיים סערו, אחרי הרעמים, הברקים הגשם והרוחות, הוא החליט לעשות פאוזה, ולתת לנו להנות מבירה כמו שבירה צריכה להיות (והחריזה היא מושלמת, כי זה היה ב בית היין מעברות).

וכך, כמה שעות לפני ששוב על פי התחזית, הוא יסעיר את שמיים, האלוהים ישב לו ממעל, צפה מהמרפסת שלו על המאות שהגיעו לטעום, להכיר ולגלות שיש להם עוד הרבה מה ללמוד על בירה , חייך לעצמו בסיפוק ואישר ש...כן. הוא כנראה יודע מה שהוא עושה. הוא שוב ברא משהו טוב... אולי, בכלל, הוא עשה את זה עם כוס בירה ביד, משהו ישראלי חדש – בוטיקי או אחר.

אם לסכם מה היה שם, אז היה (כמעט) כל מה ש(בדרך כלל) אין.

זה התחיל מאותן בירות שאפשר להשיג בבארים ספורים ומובחרים בלבד: שלישיית הסט. ברנרדוס המעולות של הנורמנים, דנסינג כאמל, סטרוברנו למינהן ועוד, עבר דרך בירות, שעבורי לפחות, הייתה זו להן חשיפה ראשונה - אולד ספקלד הן, הפייל אייל הטובה שמיבא בני קריגר, טוכר Bajuvator מחבית(!), הדופלבוק הנהדרת של יודג'יטקס, ואפילו לא התקרב להסתיים בבירות הבוטיק והביתיות המשובחות שכבר ניתן להכיר יותר ויותר: בין היתר נינקסי של בירדי בטעמי וניל, בננה ו...גת, סליטוס - בירה עם טקילה, אדרעי ביר, בירה בשור, הבירה של אדוארד ועוד אחרות. אני לא יכולה שלא להתייחס גם לבירות של מבשלת ברוקלין האמריקאית, שמי שטרם ניסה אותן, קיבל אמש צ'אנס להשלים את החסך, ומי שלא טעם, פיספס שוב את חלון ההזדמנויות שלו. תאמינו לי, באסה בשבילו, במיוחד שמה"דלעת" כבר ספק אם נשארו בארץ עוד בקבוקים. מעט רשמים של מי שעמד מאחורי דוכן זה בארוע אפשר לקרוא בלינק הזה.

וכן, בשקט, בשקט, היה שם גם דוכן של טמפו. לא, הם לא הגישו גולדסטאר . הם הסתפקו בשני ברזים בלבד- פאולאנר, בירת החיטה שהושקה בתחילת הקיץ האחרון, וסמואל אדמס, שמי שטרם התוודע לה - זה הזמן.

היה, היה עוד הרבה והרבה מהמובחר שבמובחר ויסלחו לי אלו שלא מניתי אותן, אבל כנראה גם לדף יש סף קיבולת אלכוהול משלו. תאמינו לי חברות יקרות- אני אוהבת את כולכן.

אומרים שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים, וככזה, הוא דאג לא רק למזג האוויר, הוא דאג גם לאוירה. יהיה זה אלוהים, או שהיה זה בית היין המארח והלהקה שעשו זאת בצורה כל כך מוצלחת, אבל הייתה שם יופי של אוירה. פרט קטן נוסף שאלוהים או אולי מועדון הבירה הישראלי דאגו לו הוא לוודא שתהיו מרוצים ומרוצות עד הסוף, וכך לא נתן המועדון למשהו כמו צינת ערב סתווית להפריע לחגיגה ונתן למשתתפים את האופציה להצטייד בסווטשרטים ממותגים ומחממים או לפחות בטי שירט'ס מדליקות, הגרדרובה כולה הושקה לראשונה אמש. בעניין הזה, מילה לבנות המין היפה: החולצה הלבנה הקטנה עם צווארון הטניס? פריט חובה בארון!.

אם הייתם שם אמש, אני מתארת לעצמי שכבר הבנתם לבד שזה היה שווה. אם לא הייתם ואתם קוראים שורות אלו, אני מניחה שאתם מבינים שהפסדתם. אבל לא נורא, אלוהים ככל הנראה אוהב בירה. הוא או לפחות מועדון הבירה הישראלי, ידאגו שתהיינה לכם עוד הזדמנויות.

דיווח נוסף אפשר לקרוא גם כאן - באתר "מושבניק". וגם כאן, באתר "2live.co.il", בכתבה של עופר יוכלמן.

אוקטובר 2006

הוסף תגובה

הדפסה

שלח לחבר