דיגיטל

מותחן אפל במסעדה יוקרתית: "Drop" הוא רכבת הרים של מתח ואדרנלין

אל תזלזלו בסרטים מדרגה שנייה. לפעמים מותחן שנשען על קלישאות מוכרות מצליח, בעזרת קצב סיפור מסחרר וביצוע סגנוני מדויק, להוריד את ההגנות של הצופה ולסחוף אותו לחוויה מטלטלת. כזה הוא הסרט החדש "Drop", שמוקרן כעת בבתי הקולנוע ומבטיח זמן איכות רווי בדפיקות לב ונשימה עצורה.

הסרט מטיל את הצופים ישר לאחת הסיטואציות המוכרות והמאיימות ביותר – דייט ראשון. מגאן פאהי, מועמדת ראויה לאמי על תפקידה בעונה השנייה של "הלוטוס הלבן", מגלמת את ויולט, אם חד-הורית שנשארה אלמנה ומגדלת את בנה בן החמש, טובי (ג'ייקוב רובינסון). בעידוד נמרץ מצד אחותה ג'ן (ויולט בין), שמסכימה לשמור על הילד, היא מחליטה לחזור אל סצנת ההיכרויות.

מה כבר יכול להשתבש? הכול, כמובן – אחרת לא היה לנו סרט. הבמאי כריסטופר לנדון, שחתום על סדרת סרטי האימה "יום מוות שמח", מצליח כאן להמחיש מה אלפרד היצ'קוק היה עושה לו הייתה בידו מצלמת סמארטפון.

הפגישה מתרחשת במסעדת שף יוקרתית בשם Palate, בקומה העליונה של גורד שחקים בשיקגו. ויולט מגיעה ראשונה, מתוחה ונרגשת. כפסיכותרפיסטית המתמחה בנפגעות אלימות במשפחה – וגם כזו שחוותה את זה על בשרה – יש לה סיבות טובות לחשוש.

היא מנסה להירגע בשיחה עם ברמנית נעימה (גבריאל ריאן) ומלצר מגושם שחולם להיות סטנדאפיסט (ג'פרי סלפ), ומביטה בחשדנות סביב במסעדה – כולל בגבר מבוגר נוסף שנראה כמו מחפש אהבה באפליקציה.

המתח נשבר כשמגיע הנרי – הדייט מהאפליקציה – בגילומו של ברנדן סקלאנר, כוכב הסדרה "1923" והסרט "It Ends With Us". הנרי, צלם בלשכת ראש העיר, מצליח להרגיע את ויולט. "אתה הראשון שלא ביקש ממני תמונה של הרגליים", היא אומרת בעייפות. "זה משהו של דייט שני", הוא עונה בצחוק שובב. הכימיה ביניהם טבעית ומלאת חן.

אבל אז נכנסת הטכנולוגיה לתמונה – במלוא עוצמתה המאיימת. הטלפון של ויולט מתחיל לרטוט עם הודעות טורדניות, והנרי מציע לה להתעלם. אך כשויולט מחוברת למצלמת האבטחה בביתה, היא רואה פורץ רעול פנים מאיים על בנה ואחותה.

ואז מגיעה ההודעה המזעזעת: "אני רוצה שתהרגי את הדייט שלך." כן, המסכים שוב שולטים בעלילה, אבל "Drop" מצליח להפתיע ולמצוא דרכים חכמות לשלב את האיומים הדיגיטליים.

ויולט, מבועתת ודרוכה, מבינה שמישהו עוקב אחריה. היא משתפת את הנרי במתרחש, והוא מציין ש-AirDrop לא עובד ממרחק של יותר מ-15 מטרים – כלומר, הרוצח או מי שעובד איתו, נמצא באותה מסעדה. קרוב מאוד.

ומכאן, הסרט דוהר קדימה. לנדון, יחד עם התסריטאים ג'יליאן ג'ייקובס וכריסטופר רואץ', בונה מתח גובר שמכניס את הצופים ללחץ הולך וגובר, ממש כמו הדמות הראשית. גם אם נדמה לכם שאתם יודעים מי האשם – עדיף שתשמרו את ההשערות לעצמכם. לא כדאי לקלקל את הצמרמורת.

עם בימוי חכם וביצוע עוצמתי של מגאן פאהי, שככל הנראה נמצאת על סף פריצה גדולה, "Drop" מחזיק את הצופה דרוך במשך 90 דקות מסעירות של מתח בלתי פוסק.