דיסני של היום: קסם עם טעם שונה

העידן הנוכחי של דיסני שונה באופן ניכר מהדימוי הקלאסי של החברה. למרות שסרטים חדשים עדיין מציעים עולמות מופלאים, נסיכות, גיבורים ודמויות מהאגדות – ברור שהחברה עברה שינויים מהותיים. צפייה חוזרת בסרטים החדשים של דיסני חושפת עשרה היבטים מאכזבים שמאפיינים את היצירה המודרנית של האולפן:

עודף באנימציית מחשב

כיום, כמעט כל סרט של דיסני משתמש בהיקף עצום של CGI – מה שפוגע לעיתים בתחושת האותנטיות והחום שהקרינו הסרטים הישנים, במיוחד אלו באנימציה דו-ממדית.

הפצה ישירה לדיסני+

חלק מהסרטים שיצאו בשנים האחרונות כלל לא הגיעו לבתי הקולנוע, אלא הופצו ישירות בפלטפורמת הסטרימינג Disney+. הדבר מקטין את תחושת האירוע סביב יציאת סרט חדש ומעיד לעיתים על איכות נמוכה יותר.

פחות סיפורי אגדות מקוריים

העיבודים הקלאסיים לאגדות הולכים ופוחתים. דיסני פחות נוטה להמציא מחדש סיפורים מהפולקלור – בניגוד לעבר שבו סיפורי ילדים קיבלו פרשנויות חדשות ויצירתיות.

האנימציה הדו-ממדית נעלמה כמעט לגמרי

מי שגדל על סרטים כמו "היפה והחיה" או "אלאדין" יתגעגע לימים שבהם הדמויות צוירו ביד. כיום, סגנון זה נחשב לנוסטלגיה בלבד.

סרטים שנשכחים במהירות

סרטים חדשים מתקשים להותיר חותם לאורך זמן. רבים מהם נצרכים במהירות ונעלמים מהזיכרון הקולקטיבי – בניגוד לקלאסיקות שנחרטו בלב הדורות.

שירים פחות זכירים

בעוד שפסקולים כמו אלו של "מלך האריות" או "בת הים הקטנה" נשארו בלבבות במשך עשורים, רבים מהשירים החדשים אינם מצליחים לייצר אותה השפעה רגשית או מוסיקלית.

דיסני נרתעת מנושאים אפלים

הסרטים החדשים נמנעים לרוב מעיסוק בנושאים כבדים או אפלים מדי – שינוי בולט ביחס לעבר, שבו סרטים כמו "פוקהונטס" ו"הגיבן מנוטרדם" לא חששו להציג צדדים מורכבים של המציאות.

גל אינסופי של המשכונים

במקום לספר סיפורים חדשים, דיסני מרבה לחזור לדמויות וסיפורים קיימים עם המשכים ולעיתים קרובות גם בעיבודים חיים.

חסרונם של נבלים מרשימים

אחד האלמנטים האהובים ביותר – הנבלים הגדולים – כמעט ואינם קיימים עוד. קשה למצוא דמויות חדשות שמשתוות לקריזמה של סקאר, ג'אפר או אורסולה.

יותר מדי רימייקים

חלק גדול מהפקות דיסני בשנים האחרונות הן חידושים לסרטים שכבר הצליחו בעבר. פעמים רבות, הם מתקשים לשחזר את הקסם של המקור.

הרקולס חוזר – הפעם בגרסת מחזמר

במקביל לביקורת על התכנים הקולנועיים, דיסני משקיעה בזירת הבמה – והפעם עם עיבוד בימתי חדש ל"הרקולס", שמתקיים בלונדון ומעורר עניין רב. סימני המותג "Muse Flash" מופיעים ברחבי העיר, ומקדמים את המחזמר שזוכה לביקוש גבוה. הצגות הטרום-בכורה נמכרו מראש, והריצה הוארכה כבר עד מרץ 2026.

הסרט המקורי מ-1997 הפך עם השנים לסרט פולחן, בזכות שילוב של סיפור רגשי, סגנון ויזואלי ייחודי ופסקול מלהיב של אלן מנקן. הדמויות – מהאדס השרוף של ג'יימס וודס ועד לפילוקטט של דני דה ויטו – הפכו לאייקונים תרבותיים. גם הבדיחות האנכרוניסטיות כמו נעלי "אייר הרק" תרמו לאווירה המשעשעת.

מחזמר עם ציפיות גבוהות

הגרסה הבימתית החלה כסדנה בפארק סנטרל בניו יורק, עלתה בגרמניה, וכעת שואפת לכבוש גם את לונדון. בשבוע החזרות הטכניות בתיאטרון רויאל דרורי ליין, הצוות עובד באינטנסיביות. במרכזו – לוק בריידי, כוכב מחזות זמר בריטי שמגלם את הרקולס.

הבמאי והכוריאוגרף קייסי ניקולאו התעקש לא להחליף שחקן או להשתמש באפקטים כדי להציג את הרקולס כצעיר שברירי שמתחזק – ולכן חיפש שחקן שיכול לגלם את הדמות לכל אורכה. בריידי, ששיחק בעבר את משה במחזמר "נסיך מצרים", נבחר לתפקיד בזכות נוכחותו וכישרונו.